אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שחומרי החקירה שמגיעים לידי עיתונאים מתוך תיקיו של ראש הממשלה מועברים אליהם בידי מלאכי שרת. לא יד אלוהים בהדלפות. ידי אדם, לא תמימות, עומדות מאחורי כל הדלפה. איש גם לא יכול לטעון שהמדליף מבקש לשרת מטרה לגיטימית כלשהי. לכן אני מוצא בו, במדליף, רק רצון ברור ליצור אווירה עוינת כלפי בנימין נתניהו. 
 
הבחירות בפתח ומישהו ככל הנראה סבור שחומרי החקירה המודלפים חלקית, באורח סלקטיבי, מתוך כוונה שאי אפשר להתכחש לה, עשויים להטות את הכף. זה לא יקרה, להתרשמותי, אבל הרצון של המדליפים מתוך מערכת אכיפת החוק - ולא יכול להיות, לדעתי, מקור אחר - לגרום להטיית התוצאות ביום הקלפי מריח לא טוב.
 

גם אני לא אובייקטיבי, מטבע הדברים, כמו כל בן אנוש, אבל מה שקרה בימים האחרונים צריך להדאיג כל אזרח ששלטון החוק יקר ללבו. גיא פלג קיבל ממקור לא ידוע חלק מתמליל חקירה שבו נשמע החוקר, למיטב שיפוטי, מנסה להפיל בפח את ראש הממשלה. הוא חוזר ושואל אותו על מסוק כלשהו שהטיס לירדן את ארנון מילצ’ן ואת שותפו העתידי, איש עסקים הודי. נתניהו מתפתל בתשובותיו. ניכר היה שהוא לא זכר את הפרשה. בד בבד, לא צלח הניסיון שלו להסביר לחוקר שהיה לו עניין בהקמת הפרויקט על גבול ירדן. החוקר לא רצה להאזין. הוא נשלח למטרה אחרת.
 
עד כאן הכל בסדר. פלג עשה את עבודתו. הדליפו לו חומרי חקירה והוא פרסם אותם. אלא שלמחרת התברר, מתוך הדלפה אחרת, שאותה קיבל כנראה אלי סניור מידיעות אחרונות, שהחוקר ידע בעת שחקר את נתניהו שהוא לא קשור כלל לפרשת המסוק. היו בפניו עדויות של מילצ’ן ושל עוזרתו הנאמנה, הדס קליין, שמהן עולה שאת המפגש עם מלך ירדן ארגן ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שאף הצטרף לפגישה; ושהמסוק היה בכלל ירדני, לא צה”לי. לדברי קליין, את עלותו שילם מילצ’ן.
 
בנקודה זו אני יכול לגייס עשרות שנות ניסיון ולומר כך: החוקר הונחה לנהוג, למיטב שיפוטי, בחוסר הגינות. האמת הרי הייתה ידועה לו וליועץ המשפטי לממשלה מתוך העדויות האחרות - ובכל זאת הוא נתבקש לחלץ מראש הממשלה תשובות שיכולות היו להפליל אותו. אין להבין אחרת את התנהגותו של החוקר. 
 
היועץ המשפטי בוודאי ידע את האמת. תמונת העדויות הייתה פרושה בפניו, מה שלא הפריע לו לנסח כתב חשדות שחוטא בנקודה מרכזית לעובדות. ביחד עם צוות של פרקליטים בכירים שהתחבטו והתלבטו במשך שבועות ארוכים הוא התעלם, לכאורה, מעדויות של שני עדי המפתח. גרסתם לא מוצאת את ביטויה המפורש במסמך שהכל הופכים בו והופכים בו. והרי אם פרשת המסוק נופלת, מה עוד נותר בסיפור ההזוי הזה? 
 
מזה זמן רב אני טוען שמדובר במסע ציד במטרה להשיג חילופי שלטון. הסימנים לכך היו לא מעטים, לגרסתי, והם מרוחים לאורך ולרוחב כל מהלך החקירה. היא הייתה מגמתית. לא הגונה. עדויות חשובות נזרקו הצדה. כל אדם הגון צריך היה לסלוד ממה שהתגלה בשבוע שעבר.
 
אינני יודע מה יעלה עוד עד ליום הבחירות, אבל זה נראה לא טוב. היועץ המשפטי לממשלה צריך לספק הסברים במקום להתפייט מדי כמה ימים בכנס כזה או אחר.