אינני מבין כיצד מצא עוד פעוט את מותו כשנשכח ברכב, הפעם במודיעין עילית. עוד טרגדיה, עוד משפחה הרוסה, עוד מוות לחינם. זה קורה, וזה שוב יקרה, כל עוד לא יחוקקו חוק המחייב הימצאות גלאים או מנגנוני אזעקה ברכב. מספיק להתקין גלאי תנועה שיחובר לאזעקה של הרכב, או כל פיתוח טכני אחר שהתקנתו תחויב בכל מכונית ללא יוצא מן הכלל - כמו שיש בלמים והגה - כדי שלא יתווספו קורבנות תמימים לרשימת מקרי המוות המיותרים כל כך.
אינני מבין כיצד עד היום התמזל מזלי ולא דרסתי אף רוכב אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי במהלך נסיעותי ברחבי תל אביב. זה נראה לי לא פחות מנס, אולי השגחה עליונה.
לחלק מהרוכבים הללו יש תכונה מגונה: הם נוסעים מימיני. במהלך עצירה ברמזור או בפקק הם מגלים שיש נתיב פנוי משמאלי, ואז מגיחים בפתאומיות, עוקפים מימין וחותכים לפני מכוניתי, מה שמאלץ אותי לבלום בלימת פתע. אין להם בעיה לסכן את עצמם, אבל למה תחת גלגלי מכוניתי? למה להפוך אותי לרוצח בפוטנציה?
בניו יורק חל איסור מוחלט להתנייד בכבישים בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים. העובר על החוק מסתכן בהחרמת כלי רכב או בקנס של 500 דולר. בארצות הברית רכב ילד בשם שיבון מתאד בקורקינט חשמלי ונדרס על ידי אוטובוס של רשות התחבורה העירונית. נגד הנהג לא הוגשו אישומים. האם גם נגדי לא יוגש כתב אישום אם חס וחלילה אדרוס מישהו שנדחף בחוסר זהירות אל מתחת לגלגלי מכוניתי תוך שהוא עוקף אותי מימין?
אינני מבין כיצד לא פוסקת ההפרעה להולכי הרגל, כאשר בפינות המדרכות, על איים של מעברי חציה, בכניסות לבתים ועל מדרכות צרות חונים קורקינטים ומשבשים בעיקר את דרכם של קשישים ואמהות עם עגלות ילדים.