יש רגעים בחייה של אומה שבהם היא צריכה להתעלות מעל המחלוקות, מעל היריבויות ולפעול למען כלל אזרחיה. נדמה כי הפוליטיקאים שלנו שכחו מה עיקר ומה טפל. אני אבהיר זאת בצורה קצרה וברורה: המדינה זה העיקר, הפוליטיקה זה הטפל.
המדינה נמצאת בסחרחרה של בחירות וממשלת מעבר מזה למעלה משנה. עבודת הכנסת משותקת לחלוטין, למעט דיונים פוליטיים במובהק בנושא חסינותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תקציב המדינה מוקפא, המדינה למעשה אינה מנוהלת, אלא מתוחזקת על ידי השדרה הפקידותית. הרמטכ”ל הגיש את תוכנית החומש ובה תוספות של מיליארדי שקלים, מערכת הבריאות על סף קריסה, הגירעון עצום, מגיפת הקורונה הפכה מאיום לסכנה מיידית ומוחשית - ואצלנו? מברברים באולפני חדשות ומצייצים ברשתות.
אני מכיר את נתניהו מאז יום גיוסו בגיל 18. ליוויתי את בני גנץ כקצין צעיר. שניהם אנשים מצוינים. ועדיין, אני מלא פליאה לגלות שביבי מכאן ובני משם מושכים כל אחד לנקודת הקצה הנגדית. מסרבים לעסוק בעיקר, לעסוק בנו, האזרחים.
הפילוג והשיסוי שהביאו איתן שלוש מערכות בחירות חייבים לבוא לידי סיום. אסור ללכת לבחירות רביעיות. אובדן האמון של הציבור בנבחריו מתחיל לחלחל לשאר מוסדות השלטון והיציבות השלטונית. הגיעה העת לאחות את הקרעים, להכניס שקט למערכת, להרגיע.
ממשלת מיעוט רק תקצין את האיבה. קולות רעים נשמעים, כל צד מתחפר בשנאה שלו, והיא גוברת והולכת ככל שביבי וגנץ לא מוצאים את שביל הזהב להלך בו. תרגילים פוליטיים, חוקיים ולגיטימיים ככל שיהיו, רק מעצימים את התסכול והזעם של חצי העם. בעת הזו יש להקשיב ולהכיל את כל העם, לא רק צד אחד, יהא אשר יהא. אז בוא כמו שאתה, ביבי. בלי גושים, בלי הפחדות. ותר על הבלוק ותסכים לרוטציה. בוא כמו שאתה, בני. בלי יועצים, בלי קוקפיט. ותר על החרם ותסכים גם אתה לרוטציה.
שבו יחד. יש לכם הרבה מן המשותף. שניכם יודעים שהפערים ביניכם קטנים למדי. סגרו ביניכם מי ראשון ומי שני, שימו את האגו בצד, שימו את המדינה בראש.
שירתתי את המדינה למעלה מ־30 שנה במדים, ועשר שנים נוספות במערכות הביטחון והשלטון. היום, מעמדתי כאזרח פרטי ואוהב ישראל, המבקש להעביר לילדינו ולנכדינו מדינה טובה יותר, אני קורא לביבי ובני: התאחדו!
הכותב, אלוף במיל', היה ראש המוסד וכיהן כח"כ מטעם העבודה.