יש רגעים בחייה של אומה שבהם היא צריכה להתעלות מעל המחלוקות, מעל היריבויות ולפעול למען כלל אזרחיה. נדמה כי הפוליטיקאים שלנו שכחו מה עיקר ומה טפל. אני אבהיר זאת בצורה קצרה וברורה: המדינה זה העיקר, הפוליטיקה זה הטפל.
הפילוג והשיסוי שהביאו איתן שלוש מערכות בחירות חייבים לבוא לידי סיום. אסור ללכת לבחירות רביעיות. אובדן האמון של הציבור בנבחריו מתחיל לחלחל לשאר מוסדות השלטון והיציבות השלטונית. הגיעה העת לאחות את הקרעים, להכניס שקט למערכת, להרגיע.
ממשלת מיעוט רק תקצין את האיבה. קולות רעים נשמעים, כל צד מתחפר בשנאה שלו, והיא גוברת והולכת ככל שביבי וגנץ לא מוצאים את שביל הזהב להלך בו. תרגילים פוליטיים, חוקיים ולגיטימיים ככל שיהיו, רק מעצימים את התסכול והזעם של חצי העם. בעת הזו יש להקשיב ולהכיל את כל העם, לא רק צד אחד, יהא אשר יהא. אז בוא כמו שאתה, ביבי. בלי גושים, בלי הפחדות. ותר על הבלוק ותסכים לרוטציה. בוא כמו שאתה, בני. בלי יועצים, בלי קוקפיט. ותר על החרם ותסכים גם אתה לרוטציה.
שבו יחד. יש לכם הרבה מן המשותף. שניכם יודעים שהפערים ביניכם קטנים למדי. סגרו ביניכם מי ראשון ומי שני, שימו את האגו בצד, שימו את המדינה בראש.
שירתתי את המדינה למעלה מ־30 שנה במדים, ועשר שנים נוספות במערכות הביטחון והשלטון. היום, מעמדתי כאזרח פרטי ואוהב ישראל, המבקש להעביר לילדינו ולנכדינו מדינה טובה יותר, אני קורא לביבי ובני: התאחדו!