התרחיש שכחול לבן עומדת לפניו שונה לחלוטין. גוש הימין חזק יותר ממה שהיה בבחירות הקודמות. התמיכה שלנו בראש הממשלה בנימין נתניהו חזקה ואינה ניתנת בכלל לערעור. גם הציבור, בגדול, מתנגד נחרצות למהלך שכולל את הכנסת הרשימה התומכת טרור לתוך קואליציית של מפלגות ציוניות. מעבר לזאת, גם בתוך כחול לבן יש מספר חברי כנסת שמתעקשים לשמור על הבטחתם לבוחר, למרות הלחץ שמפעיל עליהם משה (בוגי) יעלון.
לא צריך להיות פרשן פוליטי מתוחכם ולא איש בעל ניסיון פוליטי, כדי להבין שבאופן ריאלי יש בידינו שתי אפשרויות. האחת, קואליציה בין גוש הימין לגוש השמאל עם רוטציה של שנתיים, כשנתניהו ראשון, משום שהליכוד היא המפלגה הגדולה. והשנייה - סיבוב בחירות רביעי.
בכחול לבן נמצאים לטעמי בבעיה קשה. שוב הם חשפו את ערוותם ברצון להקים קואליציה עם מפלגה שחלק מראשיה מהללים את מנהיג חיזבאללה, או בלשונו של איימן עודה: “חסן נסראללה הוא דוגמה ומופת של הקרבה ונאמנות”. גרוע מכך, חלק אחר ברשימה רואה ברצח חיילים “התנגדות לגיטימית לכיבוש” ומסרב לגנות זאת.
משנחשפה ערוותם של הגנרלים ברור גם להם שהציבור לא יסלח להם על קואליציה עם הרשימה משותפת, והם ישלמו על זה מחיר כבד בקלפי בבחירות נוספות.המפתח ליציאה מהמבוי הסתום מצוי בידיו של יו”ר כחול לבן בני גנץ. ירצה, יצטרף לנתניהו. לא ירצה, נלך שוב לבחירות.
התרעות פיקוד העורף