זהו הסבר שקרי לגבי שקר אחר, ענק ממדים. מדוע? כי לא היו שתי הבטחות. הייתה הבטחה אחת ברורה לגבי "ביבי הביתה" ומולה שקר יזום ומתוכנן של צמרת כחול לבן בעניין הרשימה המשותפת. למה שקר ולא הבטחה? כי היה ברור לכל מי שרואה סקרים ומבין את המציאות הפוליטית שכחול לבן לעולם לא תוכל לסלק את נתניהו בלי הקולות של הרשימה המשותפת. כבר בגן יודעים שאחת ועוד אחת לא יכול להיות חמש. כלומר, השבועות של ראשי כחול לבן שבשום תנאי לא יסתייעו בקולות הרשימה המשותפת לא היו כלל בגדר הבטחה, אלא שקר גס וענק, זאת בשעה שמראש הם תכננו להישען על הרשימה המשותפת ופעלו בחשאי לשם כך.
ועכשיו, כחלק מהשקר הגדול היינו עדים ל"נקודות הסברה" אחידות בתקשורת שמטרתן לייפות את הרשימה המשותפת ולהקהות את חומרת ההתחברות למפלגה שכל מרכיביה מתנגדים לעצם קיומה של המדינה כמדינה יהודית.
האחת, ההשתלבות היפה של ערביי ישראל במערך הרפואה והבריאות של ישראל מחייבת גם את השתלבותם במערך קבלת ההחלטות השלטוני, וזאת על ידי המשותפת המייצגת אותם. זהו טיעון שגוי לחלוטין. קיים דיסוננס חריף בין העמדות הלאומיות הקיצוניות של כל חברי המשותפת לבין העמדות המתונות של חלק גדול מערביי ישראל. בהקשר זה ראיתי פרשנות הקובעת ש"האג'נדה הלאומית הפלסטינית של 'המשותפת' נחלשת ונדחקת לטובת המאמץ להשתלב בישראל". לא דובים ולא יער. דומה הדבר לאמירה שהחרדים מתחילים להאמין פחות בתורה, לטובת גיוסם לצבא.
השנייה, גם ביבי הסתייע במשותפת לשם פיזור הכנסת, וכן במפלגות ערביות לצרכים פרלמנטריים; כחול לבן עושה אותו הדבר, אז למה לכעוס עליה? זה כמו להשוות בין חתול לעכבר, ולהגיד שהשווה ביניהם הוא שהם הולכים על ארבע. מדוע? כי כל הפעמים שנתניהו הסתייע במפלגות ערביות ובמשותפת היו לצרכים פרלמנטריים חד־פעמיים, בבחינת השתמש וזרוק. עכשיו מדובר במשהו אחר לגמרי שהוא לא חד־פעמי, שהוא קשור בקבלת החלטות במישור הלאומי־מדיני־ביטחוני המקנה למשותפת זכות וטו עליהן. בהקשר זה, הקביעה של לפיד כי ההצבעה של המשותפת תהיה רק פעם אחת, והמשתמע 'לא נצטרך אותה יותר', היא פשוט קשקוש מארץ הקשקושים. אז איך תתקיים ממשלת המיעוט? יצביעו עבורה מהשמיים?
השלישית, החרדים אינם מפלגה ציונית וגם המשותפת אינה. אז למה שלא ישתפו אותה בממשלה, כמו את החרדים? השוואה נואלת. מספיק שנגיד שדגל התורה תמכה בחוק הלאום.
אין ספק, קשה בישראל להכשיר "פסולי חיתון".
התרעות פיקוד העורף