נכון עשה שר הביטחון נפתלי בנט, שהגיש אתמול את תוכניתו להתמודדות עם נגיף הקורונה ולהכנת מנגנון להחזרתו של המשק לשגרה. בנט מתנגד לצמצום כלכלי נוסף של המשק, והוא מסביר את עמדתו בצורה מנומקת במסמך העבודה. ניתן להתווכח על חלקים בתוכנית זו, היא אינה שלמה אך יכולה להוות שלד לסידור מערכת החירום בישראל, המתנהלת בשלב הזה באופן בלתי סדור ומבולבל.
מעבר לנושאים המקצועיים, הנוגעים באופן ישיר לדרך הטיפול של מערכת הבריאות במשבר עד כה - במחלוקת הנוגעת למספר הבדיקות היומי, בסופו של דבר הכריע נתניהו לטובת עמדתו של בנט, שלפיה יש להגיע ל־30 אלף בדיקות ביום, בניגוד לעמדת מערכת הבריאות.
מהמסמך של בנט עולות נקודות חשובות לגבי בעיות קשות בהתנהלות משק החירום בישראל במשבר הנוכחי. זו אולי הפעם הראשונה ששר בכיר בקבינט אומר זאת בצורה ברורה ביותר, תוך שהוא מצביע על שני מחדלים מרכזיים: חוסר במטה לניהול החירום הלאומי ובמטה הסברה לאומית. שני גופים שללא קשר לאופי המשבר - היו אמורים לתפקד בישראל כבר תקופה ארוכה. על שני הפערים הגדולים הללו כתבנו רבות ב"מעריב" בשבועות האחרונים. התנהלות המשק בחירום בזמן משבר זה - אינה עומדת בפרוטוקולים המקובלים בישראל לשעת חירום. זה אינו סעיף בירוקרטי, ויש לו משמעות דרמטית על תפקוד המדינה עכשיו, ולא פחות חשוב מזה - הפעלת גופי מטה ותכנון, שיעסקו בהיבטים רבים הקשורים לביטחון לאומי, מרווחה ועד לדיפלומטיה, קשרים עם מדינות ושיתופי פעולה ליום שאחרי המשבר, באופן לאומי המתכלל את עבודת המשרדים, המטלות, האחריות וההנחיות לאזרחים, לגופים העסקיים והמוסדיים ולמשרדי הממשלה.
על המסקנה של בנט כי בראש מטה החירום צריך שיעמוד שר הביטחון - ניתן להתווכח. אפשר לחשוב על פתרונות נוספים, במיוחד כשבשכונה שלנו קיבלנו בשבוע האחרון איתותים מחיזבאללה, ובעיקר מרצועת עזה, כי לצד אתגר המלחמה בקורונה יש גם התעוררות מחודשת של האיומים הביטחוניים סביבנו, והשילוב בין אתגר ביטחוני להתמודדות עם הקורונה עשוי להיות מורכב במיוחד. כך שנכון ששר הביטחון יתמקד בסוגיות הביטחוניות, לצד סיוע נרחב למערכת האזרחית. למשל, כפי שמציע בנט - שמערכת הביטחון תיקח על עצמה באופן מלא את האחריות על בדיקות הקורונה, צעד אשר יסייע רבות בהורדת עומסים ממערך הבריאות.