משבר הקורונה הביא לסגר במשק ולעצירת שירותים רבים. בין היתר, הופסקו טיפולי הפוריות. אלפי נשים נאלצו להפסיק את התהליך באמצע, ובכך להביא לסיכונו. המאבק להשיב את טיפולי הפוריות למערכת הבריאות הוא לא רק של אותן נשים, אלא של כל האמהות. כל אחת יכולה להזדהות ולהבין את התסכול והייאוש של הנשים בתקופה הנוכחית. כל יום שעובר אינו חוזר, וכל רגע קריטי.
בשיחותיי עם ראש המטה לביטחון לאומי ומנכ”ל משרד הבריאות, חידדתי את החשיבות של טיפולי הפוריות והמשמעויות האנושיות והחברתיות הנגזרות מהשהיית הטיפולים. מדובר בנושא קריטי.
כאישה, אני מזדהה עם הנשים הנלחמות במאבק. ליוויתי במשך שנים רבות את אחי ורעייתו בטיפולי הפוריות, אני יודעת איך נראים הרגעים הקשים, ומכירה את החוויה מקרוב. ברוב המקרים התהליך מורכב ומסובך והאישה נאלצת לחוות קשיים רבים. חשוב לציין גם את האתגר הנפשי הנובע מחוסר הוודאות ומשך זמן התהליך.
עלינו, כמדינה, לעזור לנשים בתהליך ולהתחשב בהן. הנתונים המדעיים הקיימים לגבי נגיף קורונה והריון מרגיעים – הנגיף לא עובר את השליה ולכן הסיכון למומים אפסי. כל עוד אין אזהרה ואיסור בתקופת הקורונה להיכנס להריון באופן טבעי, כך לא צריכה להיות מניעה מנשים להתקדם בטיפולים.
השבוע ערכתי דיון בנושא עם נשים העוברות את התהליך. דגנית יפתח, יו”ר הפורום לקידום טיפולי הפוריות בישראל, סיפרה שהייתה אמורה להתחיל סבב נוסף בתהליך, אך התבשרה שלא תוכל.
בעקבות המאבק שלי בישיבות הממשלה, יחד עם הנשים שנפגעו כתוצאה מההחלטה, משרד הבריאות החזיר את הטיפולים לנשים מעל גיל 39 והתחייב להאריך את גיל הזכאות. תמיכת ראש הממשלה בנושא במהלך הישיבות עזרה לי לקדם את הסוגיה. אמשיך להיאבק עד שכל הנשים בכל הגילים יקבלו את הזכות הבסיסית להביא חיים לעולם.
הכותבת היא השרה לשוויון חברתי