בין ההמולה שבחוץ לשקט הפנימי שבוודאי חש נתניהו, היו היום לצידו באולם המשפט הצר, מחוללי פרשות תיקי האלפים נוני מוזס ושאול אלוביץ'.
שעות ארוכות טרם פתיחת הדיון המשפטי התנגנו כבר גינג'לים מפלגתיים לצד קריאות עידוד לנתניהו, לאחר מזג האוויר החם שליווה אותנו בימים האחרונים, האוירה מחוץ לבית המשפט המחוזי הייתה סוערת. מדי פעם היו ההתלחשויות בקהל, כיודעי סוד מתי צפויה הפמליה להגיע בהמתנה לכוכב האירוע, לאדם שהכל מתנקז סביבו.
היו שכבר מזמן הגדירו את המשפט כהצגה הכי טובה בעיר, עוד טרם הוחלט על מועדו, אך לצד כל האווירה שדמתה לפסטיבל בסופו של דבר, מרגע שעברנו (אנשי התקשורת) את הבידוק ונכנסו אל בניין בית המשפט, היה זה בעיקר שקט מתוח ציפייה דרוכה והמתנה עבור תומכיו של נתניהו, שהפך למעיין נס גלוי שיעצור את הזמן מלכת עבור מתנגדיו, שהמתינו זמן רב ליום הזה שלטענתם יביא צדק.
מחוץ לאולם 317 הסערה התחוללה אך בתוכו היו צלילים אחרים. נתניהו הגיע ונאם לפני תחילת הדיון ומאחוריו שרים וחברי כנסת שמלווים אותו הוא מתח ביקורת על הגורמים שהובילו אותו לדעתו לרגע הזה וקשר בין גורלו האישי לגורל המחנה . אלדד יניב אמר הבוקר כי "גם מתנגדיו של נתניהו" צריכים להסכים שהוא מנהיג משפיע ובולט מאוד בתולדות מדינת ישראל ויש להעריך אותו על כך. ואכן נאומו התקיף היה מלא פאתוס ממוקצע וממוקד במסריו. אך לאחר שתם והרגע שלו המתינו רבים ונכנס נתניהו אל אולם המשפט נראה היה כי ההמולה מבחוץ עם התמיכה והשירים והנאומים שוכחת.
נתניהו שמר על פאסון גם בתוך סיטואציה מורכבת עד מאוד, כאשר הצלמים הקיפו אותו, צילמו מכל צדדיו וחיכו לראות האם יישב על ספסל הנאשמים, אך הוא נשאר זקוף ואיתן. עם זאת, קשה היה שלא לחוש שלא נוח לו כלל, ובעיקר שזה אינו מגרשו הטבעי ושאולי נפלה ההבנה שגורלו אינו תלוי בעצמו יותר.
זה מראה לא פשוט לראות את ראש הממשלה, גם עם בגבו, יושב על ספסל בית המשפט, אך נראה שזהו יום נוסף שבו נתניהו שמר על המחנה שלו, ותומכיו הצליח להעביר את מסריו באופן קולח. כלל לא ברור האם זה יסייע בידו, עת יואץ ההליך המשפטי.
היו לצידו שניים נוספים, אלוביץ' ומוזס, שאם יכלו, ביקשו להיות שקופים והלכו כפופים מעט וניסו שלא ליצור קשר עין עם העיתונאים שרצו לתפוס, ולו ברמז, מבט או מילה על תחושותיהם.
הליכתם הייתה איטית בדרך לקומה השלישית והם הסתודדו עם עורכי דינם לפני ואחרי הכניסה לאולם. נראה שעבר עליהם ערב רב של התרחשויות מאז התפוצצות הפרשות. היו כאלו שהגדירו אותם כגיבורים טראגיים, שנפלו תחת תאוות ממון וכוח.
בתוך אולם בית המשפט לא היו אלו שניים מהמשפיעים בישראל, אלא נידפים מפרסומים תקשורתיים אודותיהם. עורך דינו של אלוביץ דיבר על כך שעדי המדינה ועדי תביעה בתיק, פוגעים בו בצורה קשה בראיונות לתקשורת, וכי האפשרות להליך משפטי הוגן נפגעת אנושות.
בעלי גופי התקשורת הלינו על זיהום ההליך, לכן אולי קשה כל כך להבין את תיקי 2000 ו-4000. הפוליטיקה חיה את התקשורת והתקשורת חיה את הפוליטיקה, הילכו שניים יחדיו, ולא בכדי. עדיין מוקדם לדעת האם סיקור אוהד הוא אכן שוחד, אך ללא ספק בימים אלו, היו שמחים השניים מן הסיקור האוהד גם בדרכם.