אחת מהבטחות הבחירות של נתניהו וגנץ היא החלת הריבונות באזור הבקעה וביישובים היהודיים ביהודה ושומרון. ריבונות פירושה החלת החוק הישראלי, אך החוק הישראלי למעשה הוחל ביהודה ושומרון והבקעה על ידי הכנסת ובחסות בית המשפט מאז 1967 בשיטת הסלאמי. מאז כיבוש השטחים ועד היום ממשלות ישראל כולן, אם בראשן עמד ראש ממשלה מהשמאל או מהימין, פעלו במסגרת הקווים המנחים שהוגדרו בתוכנית אלון.
הקווים המנחים של התוכנית היו: "לשמור על ישראל עם רוב יהודי מבחינה דמוגרפית במידה כזו שיאפשר לשמור אותה מבחינה ערכית יהודית ודמוקרטית. להבטיח את ביטחון ישראל על ידי שמירה על גבולות בני הגנה ובמקביל לאפשר לפלסטינים לממש חיים לאומיים עצמאיים מבלי לפגוע בביטחון ישראל". התוכנית הציעה שהגבול המזרחי יהיה בקעת הירדן ושאזור ירושלים כולו יצורף לישראל. למרות שהתוכנית לא התקבלה כהחלטת ממשלה, כל ממשלות ישראל פעלו בתוך המסגרת הזו.
אז על מה הסערה שקמה משמאל ומימין? אלה זועקים עושק, ואלה זועקים מגיע לנו. עיקר הבעיה בכך שכולם מבחינה פוליטית מעדיפים להשאיר את הדברים עמומים. עמימות זה טוב למי שרוצה להזיז את הגבול כל הזמן מבלי "לעבור עליו". אבל אנחנו לא חיים בוואקום, יש כללים, ובג"ץ בהחלטתו לבטל את חוק ההסדרה שמר על הכללים שאפשרו לישראל לפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון מאז 1967.
אמנת האג קובעת שבאזור שנכבש החוק שהיה הוא שיהיה, ולכן החוק הירדני ממשיך לשלוט בשטחים. אך סעיף 43 לאמנה לא מונע מהמחזיק בשטח לחוקק חוקים שיעזרו לו לשמור על הסדר הציבורי ולרווחת התושבים, ואת זה ישראל עשתה במהלך השנים. מצד אחד נתנה אישורי בנייה על פי החוק הירדני שהוא הרבה יותר ידידותי לשליט (אחרי הכל, ירדן זו ממלכה), ומצד שני החילה את החוקים הפרסונליים הישראליים על אזרחיה שחיים שם. לדוגמה: זוג שגר באריאל ומבקש להתגרש או להתחתן יעשה זאת בבית הדין הרבני באריאל, או כל תאונת דרכים שהתרחשה על קרקע באזור תתבע על פי חוק הפלת"ד הישראלי ולא החוק הירדני, וטוב שכך מאחר שלא ייתכן שמדינה שמיישבת אזרחים בשטח מסוים לצרכיה הביטחוניים לא תספק להם את ההגנה של חוקיה.
ואכן, המחוקקים וגם בית המשפט, לאט לאט בשיטת הסלאמי, על ידי תיקונים פרטניים בחוקים ו/או העתקה שלהם לצווי אלוף, החילו את החוקים על התושבים הישראליים שחיים ביהודה ושומרון. חוק ההסדרה ניסה להכשיר בנייה לא חוקית, בחלקה על אדמות פרטיות – וזה ממש כמו שאמי הייתה אומרת "להוציא את העיניים". לעומת זאת, החלת החוק הישראלי על אזורים שבהם ההתיישבות היהודית מאושרת הוא מבחינת מעשה עשוי ואולי דווקא סימון איפה יחולו החוקים מסמן איפה לא. וזה אולי ישים סוף להשתלטות של יחידים בעלי קראוונים על קרקעות פרטיות – עניין שמצריך אבטחה ופינויים צה"ליים, ובדרך גם גורם נזק תקשורתי לישראל.