1. גדי איזנקוט
שלא כמו כמה מקודמיו, איזנקוט מעדיף לנהוג בצניעות. הוא דחה הצעות לשמש כיו"ר של כמה חברות עסקיות והסתפק בתפקיד דירקטור בחברה בורסאית. תפקיד הדירקטור לא מעניק לו רכב מפואר והכנסה מכובדת, ונראה שהוא מעדיף להתחיל בשוק האזרחי כטוראי. תפקיד היו"ר היחיד שהסכים לקבל על עצמו הוא של "יד דוד בן־גוריון", עמותה שהוקמה על ידי ראש הממשלה הראשון לפיתוח הנגב. איזנקוט מחליף בתפקיד את בני גנץ וממשיך את דרכם של יצחק נבון ושמעון פרס שעמדו בעבר בראש העמותה.
בסוף מרץ 2019 החליט איזנקוט, שהיה בעבר המזכיר הצבאי של אהוד ברק ואריאל שרון, לקצר את חופשת השחרור ופרש מצה"ל. להחלטה שקיבל הרמטכ"ל ה־21 הייתה גם משמעות כספית: הפסד של 200־300 אלף שקל. השאלה שמתבקשת היא מדוע איזנקוט ויתר על חופשת שחרור נדיבה: האם רק כדי שיוכל להתבטא בחופשיות?
2. יולי אדלשטיין
טיפול במשבר כמו מגיפת הקורונה מצריך הרבה יותר מאשר ביקור במחלקות הייעודיות בבתי החולים בחליפות מיגון ועם מסיכה. תפקיד שר הבריאות לא גדול על אדלשטיין בעת הזאת, הוא ענק עליו. יש לו סיכוי לצלוח את המשבר אם יידע להקיף את עצמו באנשי מקצוע דעתניים, ולא בכאלה שאומרים לו בדיוק את מה שהוא מצפה לשמוע.
3. ח"כ דוד ביטן
4. זה מה שנשאר
בבנק ישראל לא הסתפקו בכך והיו מי שדאגו שהנגיד לא ייאלץ חלילה לאבק את נעליו כשהוא עושה את הדרך מלשכתו שבבנק לבניין הסמוך של משרד החוץ, וריצפו למענו שביל מיוחד שזכה בציניות לשם "משעול הנגיד".
אחד מקודמיו של ירון בתפקיד, ד"ר יעקב פרנקל, ייזכר כמי שנכנס לחנות פטורה ממכס בנמל התעופה של הונג קונג ויצא משם עם תיק בגדים בלי ששילם עליו. משרד המשפטים של הונג קונג טען אז שפרנקל ניסה לכאורה לגנוב את התיק, פרנקל טען שמדובר בטעות.
האלוף נחמיה קיין, שהיה בין השאר ראש אגף האפסנאות בצה"ל, לא היה זוכה להגיע לעמודים הראשונים של העיתונים לולא הקדים את זמנו והתקין בלשכתו בידה, מכשיר שטיפה חדשני שייצר לא רק כותרות אלא גם תגובות מעוררות גיחוך.
מקורי מכולם היה שר החקלאות פסח גרופר, תושב עתלית שנאלץ להתמודד עם נחישותה של הנהלת הרכבת שלא לעצור בתחנה בעירו. גרופר הגיע להסדר לא כתוב עם הנהלת הרכבת, שלפיו הרכבת תאט את מהירותה כשהיא מתקרבת לתחנה, וגרופר היה מזנק ממנה בכל כובד משקלו אל הרציף.
5. לי זה לא יקרה
לי זה לא יכול לקרות. ולכם?
זה קרה בדימונה, במשגב, במודיעין עילית, בשכונת רמות ג' בירושלים, במעלות תרשיחא, באלעד ובפורדיס. זה קורה הרבה יותר מדי - 84 ילדים מצאו את מותם בדרך זו בעשור האחרון.
מי יהיה הח"כ שיגיש הצעת חוק שתאפשר להוציא מחזקתם של הורים ששוכחים ילד או ילדה ברכב את ילדיהם, ותעביר אותם למשפחות מאמצות? זה נשמע אכזרי, ואולי גם בלתי אנושי אחרי שההורים חוו סבל נורא. אבל ייתכן שבכוחו של חוק כזה להרתיע ולהביא להפסקת התופעה.
6. לא מה שחשבתם
השבוע הייתי בקוליסאום בתל אביב. עד לפני כשנה היה המבנה המוכר שבכיכר אתרים בתל אביב מועדון חשפנות. לאחר שנים של מאבקים משפטיים שניהלו המטה למאבק בזנות, עיריית תל אביב והמשטרה הוא נסגר.
הגעתי למקום, שכיום הוא מרכז תרבות שמארח עמותות שונות, לפתיחת תערוכת ציורים של אדי אהרונוף, רכז הכתבים בטלוויזיה בתקופה שהייתי מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון. התערוכה, בחסות "מרכז רכטר" ו"המרחב החברתי", היא אוסף של פורטרטים שבולטים על רקע אפלוליות המקום וקדרות קירותיו. כל התמונות המוצגות בה הן של נשים שמישירות מבט אל עבר המבקרים, בבחינת לא נשפיל עוד מבט, ולא תוכלו להעלים עוד עין.
התרעות פיקוד העורף