סימון ניסנקורן כמטרה, לאחר שהצהיר שהוא "מגן מערכת המשפט", אינו מקרי. בכך הוא מצטרף לעוד שורת בכירים שמותקפים, מהיועמ"ש אביחי מנדלבליט ועד התובעת במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - והכל בגלל אותו משפט.
ובכל זאת, חובה עלינו להסתכל על הדברים גם במנותק מהמסגור של "נתניהו נגד המערכת המשפטית" ו"בעד ונגד ביבי". אף שקל להדביק לפרשה הזאת את הכותרת פייק ניוז ולקבור אותה כעוד ספין בקמפיין של נתניהו, יש כמה שאלות שטרם ניתנה להן תשובה. למשל, אם הומלץ לסגור את התיק ב־2017, מדוע הוא נסגר רק במאי השנה? ומדוע בדיקה שהחלה ב־2017 ואין בה ממש שכבה שלוש שנים פתוחה?
ברור שאין כאן "דיפ סטייט", אבל במערכת אכיפת החוק חייבים לעשות עבודה יותר טובה ובעיקר שקופה. אין מקום למתקפות אישיות, יש מקום לשאול שאלות ולברר את אותן סוגיות פתוחות. ומי יודע, אולי דווקא מתוך הסערה הגדולה יצמח תיקון גדול במערכת המשפט. אם כך יהיה, אזי למרות תופעות לוואי לא נעימות, בלשון המעטה - כולנו נצא נשכרים.