בעת כתיבת שורות אלו תוצאות הבחירות אינן ידועות, אך מה שידוע הוא הסוגיות שעמן חייבת להתמודד הממשלה הבאה; כל ממשלה. עולמנו השתנה בשנה האחרונה. מחיי שלווה עברנו לחיים בצל נגיף מסתורי שהמית יותר משני מיליון איש ברחבי העולם. ההתמודדות עם הנגיף בישראל בהשוואה למדינות אחרות על פני הגלובוס הבהירה לכל שמזלנו שמצדדי הפרטת מערכת הבריאות באמצעות הרעבה שיטתית - כשלו. קופות החולים שבימים כתיקונם הן מושא לטרוניות ולטענות -הפכו למושא לגאווה ולהערכה על דרך טיפולן במגיפה.
לצד המגיפה הבריאותית, השתנה עולמנו גם בתחום הכלכלי. אלפי עסקים קטנים קרסו מבלי יכולת לחזור לפעילות, כמיליון איש יושבים בבתיהם ומנסים להתקיים מדמי אבטלה של הביטוח הלאומי, עוד מוסד מימי מפא”י שכולנו אהבנו לשנוא. התיירות, אחד ממנועי הצמיחה העיקריים בעידן המודרני, כמעט נעלמה מהעולם, וכך גם ענפי הנופש והפנאי.
לצד כל אלו חל שינוי דרמטי נוסף בעולם. בארצות הברית, הידידה החשובה והטובה ביותר של ישראל, נבחר נשיא חדש. מנהיג בעל ניסיון מדיני עשיר, בשונה מקודמו, הפועל בשום שכל ללא שליפות, ושמאמין כמו כמחצית מאזרחי ישראל שהבעיה המדינית והביטחונית הגדולה של ישראל היא הסכסוך עם הפלסטינים. הנשיא ביידן דוגל במדיניות שעיקרה החזרת שני הצדדים לשולחן המשא ומתן במגמה לקדם את פתרון שתי המדינות לשני עמים, ומתבססת על ויתורים טריטוריאליים מרחיקי לכת של ישראל. מערכת היחסים האינטימית משהו בין נתניהו לבין טראמפ התחלפה במערכת יחסים של חשדנות למרות שבסיס הידידות בין ארצות הברית וישראל לא נפגע.
תהליך גרעונה של איראן והתקדמותה בייצור נשק בלתי קונבנציונלי נמצאים עדיין על סדר היום, כאשר יציאת ארצות הברית של טראמפ מהסכם המעצמות הביאה להעשרה מוגברת של אורניום על ידי האיראנים. חשוב לזכור בבחינה של הזירה הבינלאומית שהממשל האמריקאי החדש יהיה מרוכז בחודשים הקרובים בטיפול בנזקי הקורונה, הן במישור הבריאותי והן במישור הכלכלי, ועיקר התקציב האמריקאי ילך לשיקום הכלכלה, ולא לסיוע חוץ.
אחרי ארבע מערכות בחירות במשך שנתיים, החברה הישראלית הפכה למפולגת יותר, שסועה יותר, עם שנאה הולכת וגוברת בין חלקיה. כוחנו מול העומדים עלינו לכלותינו התבסס תמיד על אחדותנו, וזו הלכה ונמוגה והתחלפה בשנאה הדדית.
הממשלה החדשה חייבת להתמודד עם אינספור משתנים: המשבר הכלכלי, האישי והלאומי, מצב מדיני חדש שמחייב חזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים, התקרבותה של איראן לפצצה גרעינית. לשם שתי המשימות האחרונות אנו זקוקים למטרייה המדינית והביטחונית של ארצות הברית. לצד אלו, יש לחזק את מערכת הבריאות הציבורית, לאמץ את המודל הגרמני או האמריקאי כתחליף לחל”ת המעודד בטלה, להעניק רשתות ביטחון לענפי התיירות, הבידור והפנאי ולבנות מתווה נכון לפרישת חובות של מי שדחו תשלומים, שיום פירעונם יגיע.
מעל לכל ולפני הכל, הממשלה החדשה צריכה ללמוד קצת מממשל ביידן: פחות הודעות לעיתונות ויותר עשייה, פחות השתלחויות בציבורים כאלו ואחרים ויותר חיבוקים. ישראל זקוקה לממשלה יציבה, ממשלה רגועה שחושבת שני צעדים לפחות קדימה ולא ממשלה שמתרכזת בקצה האף וברצון לזכות בקריאות היידה.