בעוד המשק מתחיל אט־אט לצאת מהמשבר, הימשכות החל"ת מאיימת לפגוע ביכולתם של ענפים רבים לחזור לשגרה. אף שהדרישה לעובדים לא חזרה עדיין למצבה טרם המשבר, יש יותר ויותר צורך בידיים עובדות, אך כל עוד לא ניתן להבטיח לכל מי שחוזר לעבודה משרה מלאה, רבים מעדיפים להישאר בבית ולקבל את דמי האבטלה. הבעיה חמורה במיוחד ברמות השכר הנמוכות יותר, בהן הפער בין דמי האבטלה למשכורת הוא יחסית קטן, וכך גם המוטיבציה לחזור לעבודה.

לכן היום יותר מתמיד על הממשלה לקדם מודל שונה שייצר תמריצים לחזרת העובדים לעבודה ולחזרתו של המשק לשגרה. במקום לעודד את העובדים להמשיך לשבת חסרי מעשה בבית, על המדינה לאפשר כבר כעת לכל מעסיק שיכול להחזיר את עובדיו ולו למשרה חלקית, לעשות זאת, תוך השלמת הסכום למלוא גובה המשכורת שקיבל העובד בעבר.

המשק חייב לחזור מהר ככל הניתן למצבו טרם המשבר, וכרגע החל"ת מהווה אבן ריחיים על צווארו. מעסיקים מתקשים לחזור לפעילות מלאה, לא כי אין עבודה, אלא כי אין עובדים. במקביל, המדינה מוציאה מיליארדים על תשלום דמי אבטלה, למרות ששינוי מדיניות באופן שיאפשר למעסיקים לשאת בעלות חלק מהשכר תמורת חזרה לעבודה - לא רק שיהיה בו כדי להחזיר את המשק לפעילות, אלא יביא אף לחיסכון בכספי ציבור, שנחוץ כל כך לנוכח הגירעון המתעצם והולך.

לשכת אבטלה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
לשכת אבטלה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

ויש עוד יתרון אחד, לא קטן, למתווה הזה – החל"ת הייתה עזרה ראשונה למשבר התעסוקתי החריף ביותר שידעה המדינה, אך כעת היא גם מרחיקה עובדים משוק התעסוקה, שכן ככל שאדם איננו חלק משוק התעסוקה זמן רב יותר, כך הוא יתקשה להשתלב בו בעתיד. ייטב למאות אלפי המובטלים, חלקם מבחירה, אם יחזרו ככל הניתן מהר לעבודה. זה נכון להם, נכון למעסיקים, נכון למשק ונכון למדינה.

המהלך הזה צריך להתחיל כעת, לא בעוד חודש, בטח שלא לחכות למועד סיום החל"ת בסוף יוני. אין לנו עוד זמן לבזבז, כי המשק זקוק להזרמת החמצן התעסוקתית. אנו זקוקים לאותו קטליזטור שייתן את המענה למשק שרק יוצא מתקופה ארוכה של קיפאון וזקוק לדחיפה קלה בעלייה.

במקרה הזה, הדחיפה הזו לא רק שנחוצה, אלא אף שאיננה באה עם תוספת של עלויות. להפך, יש בה כדי לחסוך משאבים, תוך כדי ניתובם בצורה יעילה וטובה יותר למשק ולצמיחתו בחזרה ממעמקי המשבר. גם החלטות נכונות מחייבות שינוי בחלוף הזמן, וכך בדיוק יש לנהוג ביחס למודל החל”ת שהיה טוב לזמנו, וכעת יש בו משום לעכב את השינוי ואת זריקת המרץ שהמשק כה ראוי להם.
 
הכותבת היא מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל