בהכרעת פרקליטות מיסוי וכלכלה (ת"א) בפרשת הצוללות, הופתעו רבים מהפרסום שלפיו לא יוגשו כתבי אישום נגד עו"ד שמרון ונגד מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום. פרשת הצוללות סוקרה בעניין רב, בעיקר על רקע קרבתו של עו"ד שמרון לראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך ניסיון - שמסתבר כעת כנלוז - לקשר בין השניים.
ההפתעה באה בשל פניית הפרסה של הפרקליטות בעדות של מיקי גנור – או אז נוכחנו לדעת כי היא בנתה מגדל קלפים שהתמוטט עם ביטול הסכם עד המדינה בשנת 2019, שעליו חתם גנור שנתיים קודם לכן.
חשוב לזכור כי פרשת הצוללות היא פרשה חמורה בשל הקשר שנרקם בין הון לשלטון, בשל קשת מעמדם של האנשים שבגינם הוגש כתב אישום ובשל עוצמת הפגיעה הציבורית - הן באינטרסים הביטחוניים והן בכלכליים. בתוך כך משמח לראות שינוי מגמה שאנו עדים לו לאחרונה בפרקליטות, שבו היא משתכנעת, לאחר השימוע, לבטל כתב אישום. הזכות לשימוע חקוקה בסעיף 60א(ד) לחוק הסדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב־1982, והיא קמה לאחר שהקטגור שולח מכתב בגין החלטתו להגשת כתב האישום.
עו"ד שמרון וכן האלוף (במיל') צ'ייני הצליחו לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב האישום נגדם. ועל כך יש לברך את הפרקליטות, שמראה שלעיתים כלי השימוע הוא כלי יעיל משפטית. עם זאת, חשוב לציין כי גלגלי המערכת עובדים לאט. ההחלטה בעניינם של תשעת החשודים ניתנה ארבע שנים אחרי שהחקירה נפתחה. על פי עמדת נציב הביקורת, בפרק זמן ארוך שכזה יש משום עינוי דין לחשודים.
הכותב הוא עו"ד המתמחה במשפט ציבורי