בימים של חילופי שלטון צצות ועולות מטבע הדברים שאלות ובעיות הכרוכות ברציפות השלטון וביציבות הממשל, וגם בגילויים של נאמנות וחוסר נאמנות מצד בכירים ובכירים לשעבר. במאמרו "מבחן הנאמנות" במדור זה (21.6.2021) ציין יוסי אחימאיר כי נאמנות היא תנאי ראשון לעבודתו של בכיר בשירות המדינה לצדו של מנהיג אשר לו הוא כפוף, וקבע שהיא "נבחנת בראש ובראשונה בנאמנות לאיש שתחתיו עבד". לי נראה כי דווקא נאמנות למדינה היא זו החייבת להיות התנאי הראשון, ולא נאמנות לאיש.

סעיף 34 ב"חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959" קובע שעובד מדינה חייב להצהיר ולהתחייב "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא ביושר ובנאמנות כל חובה המוטלת עליו כעובד המדינה". המחוקקים ב־1959 נמנעו בצדק מלחייב את בכירי השירות בנאמנות אישית לשר. הם ראו כנראה את הנולד כבר לפני למעלה מ־60 שנה וצפו שאולי כבוד השר יפעל לעתים בניגוד לחוק, לתקנות ולסדרי המנהל התקין, ואולי הוא אפילו יהיה במקרה גם עבריין שישב בכלא או מי שיואשם בעבירות של שוחד והפרת אמונים ויתנהל משפט נגדו, כפי שברבות הימים אכן קרה ועדיין קורה. ואכן, התברר כי נאמנות עיוורת של הבכיר לשר עשויה לעמוד בניגוד מוחלט לנאמנות למדינה, גם אם משרתו מוגדרת כ"משרת אמון".

בשונה מעמדת אחימאיר, אין לי ספק כי חשיפת גילויים מביכים וסיפורים לא נעימים על ראש הממשלה או על שר זה או אחר עומדת בהחלט במבחן הנאמנות למדינה, בעיקר כשמדובר בתופעות של מנהל בלתי תקין שאותו אדם מעורב בהן ובפגמים אתיים חמורים. אין לראות בכך עניין של נקמנות, אלא אינטרס ציבורי מובהק, גם אם חשיפה זו מביכה את השר. כדאי לזכור שבשנת 2007 מונתה ועדה ציבורית לגיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר. מעניין מאוד שהכללים שהומלצו על ידי ועדת שמגר בהקשר של שמירה על מנהל תקין וטוהר המידות לא אומצו משום מה ולא מומשו עד עצם היום הזה על ידי ראש הממשלה והשרים, שאליבא דאחימאיר הנאמנות להם היא התנאי הראשון לעמידה במבחן הנאמנות.

בעבודתי רבת השנים בשירות המדינה הקפדתי תמיד לעמוד קודם כל במבחן הנאמנות למדינה, גם אם במקרים מסוימים לא היה זה לטעמו של השר הממונה. לשמחתי הרבה במקרים שבהם כך היה, זכיתי בסופו של דבר לתודה מצד אותו שר על כך שמנעתי ממנו קבלת החלטה שגויה, הכרוכה באי־נעימות רבה. העדפת הנאמנות למדינה, דהיינו לחוק, לסדרי מנהל תקין ולאמות מידה מקצועיות על פני ציות אוטומטי לשר היא אבן יסוד של מנהל תקין ושל ממשל אמין. 

הכותב הוא חבר הנהלת תנועת "אומץ" ולשעבר יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי