יותר מעשור נמשך מאבק מתמחי הרפואה לקצר את התורנויות בבתי החולים. המתמחים, שהחלו במאבק, התקדמו בינתיים והפכו לרופאים מומחים, אלא שאחרים תפסו את מקומם בדרישה לקיצור התורנויות. למרות זאת, הדי דרישתם לא חצו את סף אגף התקציבים באוצר, ולא הגיעו לראשי מערכת הבריאות ומנהלי בתי החולים.

עשור שלם התבזבז בלי חשיבה איך ייראה מתווה ההתמחויות, אם וכאשר יקוצרו שעות העבודה, כך שלא תיפגם איכות ההכשרה הארוכה, התובענית והמורכבת, שמחייבת את המתמחים לניסיון מעשי עשיר ליד מיטות החולים. לא התקיים דיון איך להימנע מפגיעה בשכר המתמחים עקב קיצור שעות עבודתם, והגרוע מכל, בעשור זה לא נערכה המדינה ליום שאחרי. לרגע שבו נוכחות המתמחים במחלקות תצטמצם, ויידרשו יותר תקני מתמחים, כדי למלא את חלל הזמן שנפער עקב קיצור התורנויות.

על ההבטחות לתוספות תקנים לשם קיצור התורנויות, צריך להביט בספקנות.

מפתח תקינת הרופאים בארץ נקבע אי אז בשנת 1976 וקרוי תקינת גולדברג. אך האוכלוסייה כיום גדולה הרבה יותר ומזדקנת. הן האתגרים הרפואיים והן הכלים הרפואיים והידע הנרכש - גדלו שבעתיים. בכל מקצועות הרפואה חסרים בין עשרות למאות רופאים, מתמחים ומומחים. בסך הכל, חסרים בישראל אלפי רופאים, והתמונה מתקדרת בימי פנדמיה ועומסים.

אלא שאין בנמצא ניתוח מסודר שממפה את החסר. אין פתרונות לשאלות כגון: איך תגדל מכסת המתמחים? מהי מסוגלות המערכת להיערך להכשרתם ולקליטתם, בהתחשב בכך שההכשרה היא תהליך מתמשך ואטי? הרי על כתפי הרופאים המומחים לתפקד במחלקות עמוסות מול חולים, ובמקביל להכשיר מתמחים וסטאז'רים, וגם להדריך סטודנטים לרפואה, שמגיעים ללימוד קליני ליד מיטות החולים.

משבר הרפואה הפנימית מלמד על הקשיים. בשנים האחרונות מנהלים מנהלי המחלקות הפנימיות קרב לתוספת תקנים למחלקות, ללא קשר לקיצור התורנויות.

באביב 2019 פרסמה ועדה ממשלתית לשיפור הרפואה הפנימית, המוכרת כוועדת טור כספא, דוח שלפיו בכל מחלקה פנימית אמורים להיות 16 רופאים: שליש מומחים ושני שלישים מתמחים, כדי לאפשר טיפול רפואי ראוי בכל עת, ובהתחשב בהיעדרויות לצורך שירות מילואים, חופשות לידה או מחלה, השתלמויות ולימודים, אירועים חריגים וכו'. אלא שהדוח מעלה אבק, ולא מיושם.

כשחושבים על התפוסות במחלקות הפנימיות, שנעות סביב 130%־150% ויותר, ונזכרים באשפוזי המסדרונות, מבינים שהדוח מ־2019 לא מציאותי.

במדינה מתוקנת, מתבקש להגדיל את כוח האדם במחלקות הפנימיות בהלימה למספר החולים, קרי בעוד 30%־50%, מעבר ל־16 רופאים במחלקה. המשמעות היא שרק ברפואה הפנימית חסרים מאות רבות של רופאים, וזה עוד טרם קיצור תורנויות המתמחים, שמשמעו הפחתת כרבע מזמן נוכחותם במחלקות.

קיצור התורנויות פוגש מערכת בריאות שחוקה, שנמצאת מעבר לקצה. מה, באמת שוב הופתענו?

הכותבת היא יועצת תקשורת. לקחה חלק בהליכי הגישור בין האוצר לרופאים בשנים 2000 ו־2011, שהובילו להסכמי העבודה של הרופאים