באסם דואגים לכם, ישראלים יקרים. שם טוענים שהם פטריוטים ואוהבי הארץ. הם חרדים לתעשייה הישראלית עד כדי כך שהודיעו הבוקר על העלאת מחירים שתנוע בין 3% ל־7% - על מאות ממוצרי החברה בהם דגנים, פסטות, חטיפים, פתיתים, אטריות, קוסקוס ורטבים.
כמו פטריוטים טובים, יש לקברניטי אסם נימוקים לעליית המחיר הלא מתונה והלא מוצדקת הזו: עליית חומרי הגלם, האריזות, והתייקרות עלויות השינוע במאות אחוזים, גם בניכוי שערי החליפין (שנמצאים קרוב לרצפה). אבל יש גם צ'ופר: מחירי המטרנה לא יעלו באופן פלאי.
אבי בן אסייג מנכ"ל אסם, שנקנתה במלואה על ידי נסטלה השווייצרית לפני שנים (אבל בואו לא נערב גויים בשיח של אוהבי ישראל בכל מאודם), אמר בראיון המונומנטלי בסוף 2020 לעיתונאית מירב קריסטל: "יש מדינות שונות בעולם ששקלו ברצינות לייצר רק עבור תושבי המדינה שלהן. לכן מדינת ישראל חייבת להתעורר, התעשייה המקומית חשובה לחוסן הלאומי. אם נסתמך על יבוא - נאבד מהחוסן שלנו".
אז אם אסם מייצרת בארץ, מה פתאום הוא מוסיף את עלויות השינוע לצרכן?
כאן יצא המרצע מהשק. כשנשאל אם החברה מייבאת מוצרים מחו"ל, מתברר שמגן התעשייה הישראלית הוא יבואן בעצמו: "אני מייצר חלק בארץ, אבל את צודקת, הרוב מייבוא. למה הפסקנו לייצר רק בארץ? בגלל כדאיות ייצור. כי מכונה אחת באיטליה מייצרת ספגטי בלי לעצור. אצלי בכל שעה מייצרים סוג אחר. זה מאוד לא יעיל. אני יכול לקנות מייבוא הרבה יותר בזול".
נסטלה־אסם נכבדה. כשנוח לכם, אתם פטריוטים ישראלים, בעיקר כשזה נוגע לבקשת עזרה מהממשלה לסייע לכם בהפחתת סימון מוצרים במדבקות אדומות. באותה כתבה קבל המנכ"ל על כך שהממשלה כופה עליו לסמן 28% ממוצריו במדבקות אדומות, דבר שיפגע במכירות היפות, שעמדו ב־2015 על מחזור של 4.5 מיליארד שקל. למה אנחנו נדרשים ל־2015? כי לא ידוע מה המחזור היום, כיוון שבלחץ חברי ההנהלה הישראלית דווקא - היא נמחקה מהבורסה בת"א. מה שכן ידוע הוא שנתח השוק של נסטלה־אסם במכירות המזון עומד על 7.5% מנתח השוק, החברה השלישית בגודלה בארץ.
עוד פרט מעניין שכדאי לשים אליו לב הוא שיעור ההתייקרות שבו בחרו אנשי אסם, שעומד על עליית מחירים ממוצעת של 4.6%. למה נבחר דווקא המספר הזה? אפשר להניח שהוא קשור לעליית מחירי החשמל הצפויה ב־4.9% והמלצת ועדת המחירים לצרכן להעלות את מחירי החלב בפיקוח בממוצע של 5.5% בקירוב. שני נתונים אמפיריים שבניגוד לסיפורים, נכונים או לא, על התייקרות חומרי הגלם והשינוע למשל, אנחנו יכולים להבין. שניהם תירוצים נפלאים לעליית מחיר מופרזת ומיותרת, בחסדי הרגולטור, לא פחות.
בכירי נסטלה־אסם חמקו ממצעד מנהלי רשתות השיווק והיצרניות הגדולות שזומנו לחקירה ברשות התחרות, אולי מפני שהשכילו לשתוק כשכל היתר דיברו בפומבי על רצונם לייקר מוצרים. באסם הוכיחו שהם לא רק ישראלים אסלים, אלא גם לא פראיירים, עת הקפיצו את המחירים היישר מהמקפצה, אולי כי הם יודעים שרכבת החקירות כבר חלפה על פניהם מזמן.
בואו נקווה שהם לא יוכלו לחמוק מזעמם של הצרכנים, שלא יסלחו להם על כפל הפנים: מצד אחד פטריוטים שרוממות התעשייה הישראלית בפיהם ומצד שני לא נותנים לפטריוטיות לבלבל אותם כשצריך לגרד עוד כמה שקלים מאזרחי ישראל.