כשנותנים לך להיות אלוהים צריך מוסר מברזל. במשטרה לא היה את זה

פרסום תחקיר פגסוס וחשיפת עשרות השמות שהודבקו בתוכנת הרוגלה, מבכירים ועד מפגינים, מגלים את גודל הריקבון שהתפתח. השיטה הייתה ממכרת למשתמשים, וייתכן ואף השפיעה על המשטרה מקצועית | דעה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
השר בר לב מכריז על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת פגסוס | צילום:

על פי התחקיר של כלכליסט, במשטרה לא עשו הפרדה בין אם אתה בכיר במשרד ממשלתי, בנו של ראש הממשלה אבנר נתניהו, ראש עירייה או סתם מפגין במחאת בלפור או הפגנות בני ובנות העדה האתיופית. על פי התחקיר, החשוב ביותר שנעשה כאן בעשורים האחרונים, לדעת איפה יהיו חסימות כבישים חשוב יותר ממוסר.

אני בכוונה מתעכב דווקא על האנשים הפשוטים, לא על הבכירים, מכיוון שזו הסכנה הגדולה בכל הסיפור. להשתמש בפגסוס כדי לחשוף פרשת שחיתות גדולה כזאת או אחרת היא סיפור אחד. אפשר להתווכח על הכלים, אבל לא על המטרה. להשתמש בתוכנות רוגלה בטלפון הנייד אצל אנשים פשוטים, בלי שהם בכלל חשודים במשהו, זה כבר פשע בפני עצמו.

מעבר לעבירות המוסר החמורות שיש בסיפור הזה, התחקיר פותח צוהר לבחינה בשאלה מעניינת לא פחות – איך הגיעה המשטרה לרמת כזאת של ניוון מקצועי? כל מי שמתעסק בספורט איזה כמה דקות בחייו יודע – אם אתה לא מאמן את המוח, השרירים ושאר הגוף כנראה שלא תצליח. אם אתה משתמש בזריקות מרץ וכו', ההצלחה שלך תהיה לטווח קצר.

הרצוג על סערת פגסוס. צילום: לע"מ | צילום:

הניוון הזה קורה לא בדרגי הסיור, אלא באחת הלבנות החשובות ביותר של כל ארגון ביטחוני – מודיעין. מי שקרא את התחקיר וראה איך הכל נעשה בכזו פשטות, לא יכול שלא להישאר נדהם עד כמה זה קל. מפקדי תחנות רוצים לדעת איפה תהיה חסימה בעקבות הפגנה? אין בעיה. חוסך המון צורך במודיעין אמיתי, במאמץ. ומי שבוחר לא להתאמץ, בדיוק כמו בספורט, מעודד בינוניות.

כל כך הרבה שאלות נותרו פתוחות. מי ישלם את המחיר? האם הפעילות של פגסוס הופסקה כבר? טלפונים של כמה אנשים הודבקו על ידי פגסוס? מה יעלה בגורל תיקי החקירה והמשפטים בהם מעורבים הנעקבים (חלקם שהבשילו למשפטים)? אבל השאלה הכי חשובה בכל הסיפור היא מי יחקור את החוקרים? מי יקבל את הסמכות לחשוף את האמת, אבל את כל האמת בסיפור?

נראה שכל גוף שתוטל עליו הבדיקה או החקירה הזאת לא יהיה חף מאינטרס כלשהו בסיפור. "ככה זה במשטרים אפלים, זה מזעזע", שמעתי היום בערך מכל קולגה שנחשף לפרשת פגסוס והחלק בתחקיר שפורסם. נראה שזה משבר אמון כל כך חמור, שייתכן אפילו ויהיה צורך בשינוי חקיקה. כדי למצוא את האיש או האישה, שיכולים לקבל כלים אמיתיים על מנת להגי לחקר האמת בפרשה הזאת.

אין מנוס מלהקים כאן ועדת חקירה ממלכתית. קודם כל. אבל אחת כזאת שהחלטותיה יהדהדו לכל מי שהיה נגוע במעורבות בהפעלת "הפגסוס הטרויאני" הזה, ולא רק יהדהדו – אלא יגרמו לאותם אנשים לשלם ולהבין שעם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה.

תגיות:
משטרת ישראל
/
משטרה
/
רוני אלשיך
/
יעקב שבתאי
/
NSO
/
פגסוס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף