בשעה שחמאס מורתע בעזה ואינו ערוך להתמודד עם העליונות הברורה של צה”ל, הוא משנה אסטרטגיה ומחליט להבעיר את האש בשלט רחוק, כלומר להפעיל את פעיליו הרבים ביהודה ושומרון, וגם בישראל. כמו תמיד, מסגד אל־אקצא ומתחם הר הבית הם המוקד הקל ביותר להצתה, כפי שראינו בערב ליל הסדר. אסור לטעות: המהומות והעימותים על הר הבית הם לא תמיד ספונטניים. לא פעם הם מתוכננים מראש כמו מבצע צבאי, כאשר יש מי שיודע שם לנצל את ימי הרגיעה והשקט על הר הבית להתחמשות בנשק קר כמו זיקוקים, ברזלים, אבנים, אלות ומקלות.
בין המתפללים המוסלמים שנכנסו לעימותים עם שוטרים בהר הבית בערב ליל הסדר ויידו אבנים לעברם - היו מי שקראו “אנו אנשי מוחמד דף”. ביניהם היו גם חברי “שבאב אל־אקצא”, הארגון העומד מאחורי אירועים אלימים רבים בהר הבית. ברור לאנשי חמאס שהתמונות הקשות שבהן נראים שוטרים ישראלים מכים ועוצרים צעירים פלסטינים בהר הבית והופכים את מסגד אל־אקצא לשדה קרב – עשויות לעורר את זעם המוסלמים. אף אחד לא שם לב שהכל התחיל מיידויי אבנים והשתוללות של אותם מתפללים.
כמו תמיד, מי שנחלץ להרגעת המצב הם המצרים, שיש להם בימים אלה השפעה ויכולת רבות יותר להרגעת חמאס. בעזרת הכסף הקטארי, מצרים מבצעת בימים אלה ברצועת עזה פרויקט גדול של שיקום הרצועה, שבא לביטוי בעבודות גדולות של בנייה ופיתוח. האיום המצרי להפסקת העבודות, לצד העובדה שהמשך המהומות ימנע את כניסתם לישראל של אלפי העובדים הפלסטינים מעזה שמכניסים לרצועה מדי חודש כ־60 מיליון שקלים, גרמו במידה רבה לחמאס למתן את המאבק בירושלים.
אלא שבלהט ההסתה שנוצרה עלול להיווצר מצב של איבוד שליטה. מעידה ישראלית או פלסטינית עלולות בקלות להפוך את המציאות לאינתיפאדה נוספת שיוצאת משליטה, בפרט כשאיראן ניצבת מהצד עם דליי הדלק שנועדו להגביר את עוצמת השריפה. לצד כל אלה חייבת העין הישראלית להיות מופנית גם לעבר ירדן.
ההפגנות הגדולות שנערכו שם בסוף השבוע נגד ישראל, שקראו למלך עבדאללה לגרש את השגריר הישראלי מעמאן ולהשיב את השגריר הירדני מתל אביב, משרתות במידה רבה את האיראנים. הרוב הפלסטיני בירדן עלול לסייע להם אם ההתלקחות כאן תגיע לאינתיפאדה בלתי נשלטת.
התרעות פיקוד העורף