בליל 30 במאי 1948, בעיצומה של לחימה עקובה מדם בחצר המשטרה בלטרון, נשמע בבירור קולה של לוחמת. תחת אש, וכשסביבה הרוגים ופצועים, דיווחה הקשרית טוראית הדסה למפל ז"ל על האירועים, קראה לתגבורת ועודדה את הפצועים. הסופר מנחם תלמי ז"ל, שהיה בדרכו ללחימה בירושלים והאזין לקשר, כתב כך: "שמעתי את קולה, קול ברור ומאופק של נערה שנקלעה ללב הקרב הנורא וחסר הסיכויים. שמעתי את דיווחיה. דיבורה וקולה היו מצמיתים. היה ברור כי היא מדברת כבר מתוך החידלון הבלתי נמנע. על אף מצבה הנואש קולה לא בגד בה. קולה נמוג".
31 חיילים נפלו בלחימה בחצר המשטרה בלטרון – 30 גברים ואישה אחת – למפל, ששנתיים קודם התגייסה לפלמ"ח, ובתחילת מלחמת העצמאות ליוותה שיירות לירושלים. במכתב ששלחה למשפחתה, כפי שצוטט באתר הפלמ"ח, כתבה: "כשתגיעו ארצה תמצאו כאן מולדת חופשית באמת. אני סבורה שלא אבייש אתכם, ואולי אף תתגאו בהלנקה שלכם יום אחד. אני כבר צופה את הדמעה שתתנוצץ בעיניכם, אך אל תבכו! הראש למעלה, עוד יהיה טוב".
לאחר שהוכשרה כאלחוטנית, הצטרפה ללחימה בלטרון, במבצע בן נון ב', כחלק מן המאמץ לפרוץ את הדרך לירושלים. הדסה וחבריה לחמו תחת פיקודו של חיים לסקוב, לימים הרמטכ"ל החמישי של צה"ל. היא שימשה כקשרית בזחל"ם הראשון, בהובלתו של סרן יעקב (יקי) וג ז"ל, מפקד כוח הזחל"מים, שאף הוא נהרג באותו קרב.
לאחר מלחמת העצמאות נאספו המלצות לציונים לשבח של מאות של חיילים, ובכלל זה המלצתו של האלוף (דאז) לסקוב על טוראית למפל ז"ל. בסופו של דבר, הוחלט כי יוענקו רק 12 אותות "גיבור ישראל". ובכל זאת, הוחלט בשנת 2020 להעניק לקרוביה של הדסה תעודת הערכה, לאות כבוד והוקרה על פועלה.
סבי, דוד קינד ז"ל, שורד שואה, השתתף אף הוא במלחמת העצמאות ולחם בקרבות לשחרור העיר באר שבע. ואכן, בימים אלה שבין שואה ותקומה, זיכרון ועצמאות, אני גאה יותר מתמיד ללבוש את מדי צה"ל ולשרת בו כקצינה בכירה. אני מצדיעה להדסה למפל ז"ל ולכל הנופלים והנופלות שבזכותם אנו כאן. יהי זכרם ברוך!
הכותבת היא נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים