את המידע הזה אני חושף פעם ראשונה. כאחד מראשי צעדת הדגלים של יום ירושלים, קיבלתי ביום ירושלים לפני שנה, שיחה טלפונית מגורם בכיר בעודי עושה דרכי לנקודת ההזנקה. ''ייתכן ויתחיל ירי על ירושלים'', אמר הבכיר, "עוף לשם ותנהל את הדברים באם זה ייקרה''. כשהסירנות פעלו ביקשתי מהקהל את אשר אנחנו ותיקי מלחמות יודעים, לשכב על הארץ עם ידיים על הראש, לא לרוץ לא לדרוס אחד את השני - כרזתי לצבור מעל הבמה.
ההחלטה אז לא לעבור דרך שער שכם, היום מותר לגלות, נבעה מידיעת מודיעין מוקדם שאכן החמאס נערך לירי ארוך טווח ומתכוון לחבל את יום ירושלים על ידי ירי על בירת ישראל פעם ראשונה. ממשלת ישראל הגיבה אז על ידי מבצע ''שומרי החומות'' שבו מנהרות החמאס חוסלו -ברובם. מאז הם מורתעים. הגם שהם נמלטו מהתכנון המקורי של צהל לחסלם עם שדרת הפיקוד של החמאס. עד היום הם מורתעים. וזו הסיבה שמאפשרים לנו לצעוד גם בשער שכם.
אז תנוח דעתכם, אלה שטוענים שעלינו לדלג על שער שכם כדי לא לעורר את חמתם. לעומתם יש זרם קטן וקולני שסבור שהצעדה דרך שער שכם אינה מוסרית וכו', שטח כבוש וכו'. להם נתרום פיסת היסטוריה. בשער שכם עובר הציר המרכזי לכותל המערבי. לא רבים יודעים אבל מתפללים שהולכים דרכה מהשכונות החרדיות והדתיות אל הכותל עושים דרכם ברחוב הגיא שמתחיל משער שכם אל הכותל.
זהו הציר שהלכו מתפללים כ-150 שנה לפני שחרור ואיחוד ירושלים כולל בימי הטורקים. גם אז כמו היום מנסים היהודים לבוא ל שריד בית מקדשנו. והמוסלמים? לא רק שהם גזלו את בית המקדש והקימו שם מסגד על בית מקדשנו גם בכותל שריד בית מקדשנו הם לא מאפשרים לנו להגיע להתפלל.
אשר על כן, אסור לוותר לגרעין הפורעים בשער שכם. ואסור לוותר לתומכיהם אלה שברצועת עזה או במוקטעה. וכך לא לתומכיהם היהודים -מעטים אך קולניים. לגביהם ירושלים המאוחדת - אסון. בעיניהם גם איחוד ושחרור חבלי המולדת שנכבשו 47-48ב ביהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים צריכים להימסר לעם הערבי.
ולכן הם אבלים במקום לשמוח על שחרור חבלי המולדת. על התוצאות הטובות של מלחמת ששת הימים שבה שוחררו חברון התנכית גוש עציון קבר רחל בבית לחם, בית אל, הר גריזים והר עיבל. לא תמיד אותו מחנה היה כך. אחרי מלחמת ששת הימים ראשי מפלגת העבודה איפשרו ותמכו בחזרה לחברון לגוש עציון . הם שאישרו את הקמת עפרה וישובי השומרון .
משהו קרה לאותה תנועה חלוצית. מה קרה להם? את מחיר הם שילמו בירידה דרמטית במספר המנדטים. אבל קולניות יש להם, אוהו. מגובים בתקשורת באקדמיה בתיאטרון. הם לא חוגגים את חיבורה של ארץ ישראל מחדש לאיחודה של ירושלים. כמה מצער שכשהם מנגנים על אותם מיתרים בשבוע האחרון נגד צעדת ריקוד הגלים, גם ארגוני הטרור המאיימים עלינו מנגנים. מוסיקה שונה אבל אותה תוצאה.
התשובה למאיימים ולמייעצים: ביום ראשון אחר הצהריים יצעדו עשרות אלפים בריקודים ותזמורות דרך שער יפו דרך שער ציון וכן דרך שער שכם אל שריד בית מקדשינו אל הכותל המערבי. חברי ,תלמידו של הרב צבי יהודה קוק, הרב יהודה חזני הלך בעקבות רבו שהיה נוהג ביום ירושלים לצאת מישיבת מרכז הרב עם מאות מתלמידי ולכותל. חזני שנהרג בנופלו במדבר יהודה הפך זאת לאירוע ענק.
יידע העולם: אנחנו נמצאים בחגיגה מתמדת, ולא רק ביום ירושלים, על כך שארץ ישראל אוחדה. אני עובר יום-יום באותם איזורים שבהם יש לעיתים מהומות, הגם שנפצעתי באיזור הר הזיתים לייד קברי הוריי. במקומות האלה יש חיים יהודיים, יהודים חיים בצד המזרחי של ירושלים. כמי שעומד בראש ארגון נפגעי טרור וסופר את ההרוגים, בשנת אלפיים היו לנו המון הרוגים. אבל ברוך ה' בשנים האחרונות המספרים ירדו. הם ירדו כי אנחנו מתעקשים ולא מוותרים.
צעדת השמחה מחר תמנה רק 30 אלף צועדים במקום 60 אלף, בגלל האפטר שוק של אירועי מירון. בראש יצעדו גם אלופים כמו האלוף עוזי דיין וקצינים בכירים. אסור לעשות סיפור מרכזי מ-500-400 פורעים ערבים, שמסתובבים משייח ג'ראח לשער שכם ולשער אריות, ומקבלים כסף מקרנות חוץ. מדינת ישראל מסוגלת לעמוד מול האיומים. אין במצב היום אחרי מבצע 'שומרי החומות' מצב של פיקוח נפש.
התבהלה היא יותר בתקשורת. אולם אם חלילה נקבל את הפחדות גורמי הטרור או עצות האחיטופל ברור שברגע שנתכופף - כל כניעה תייצר עוד טרור. לשמחתנו גם השנה, כמו ב-40 השנים האחרונות המסורת לא תישבר וחגיגות ריקוד הדגלים ייערכו כמתוכנן. אנו מודים למשטרה על נכונותה לאפשר את הצעדה המסורתית וקוראים לכל החוגגים לשמור על הוראות המשטרה.
חג ירושלים שמח. חג ארץ ישראל. שאו ציונה נס, דגל מחנה יהודה.