עם ישראל היקר והאהוב שלנו! בפרוס השנה החדשה, שנת תשפ"ג, הלב נפתח אל הדרך החדשה שאנו רואים מול עינינו.
קול תקיעת השופר חותך את האוויר, ורוח הסתיו הרעננה של שלהי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, נושאת עמה תקוות וציפיות לימים שיבואו. אלה ימים של חשבון נפש, שבהם אנו שואלים את עצמנו מה אנחנו מבקשים להשאיר מאחורינו ומה אנחנו מבקשים לקחת איתנו להמשך הדרך.
מי ייתן, אהוביי, שהשנה העברית שמחכה לה מעבר לפינה תהיה שנה של שקט, של שמחה, של בריאות, של יציבות, של שלום ושלווה, של ביטחון ושל יחד. מי ייתן שנלמד להשליך ולהשאיר מאחורינו את השנאה ואת הפחד, שנבסס את היכרותנו עם האחר והאחרת, את הכבוד ההדדי, את הערבות בין כולם.
שגם בתקופת הבחירות, המאתגרת את לכידותנו, נלמד לאמץ אלינו את המחלוקות מתוך שיח מכבד ומבלי לדחות, חלילה, את האמת העמוקה והנצחית, שהיא נצחית בתוכנו, שאחיות ואחים אנחנו, שאת כל האתגרים, שעוד נכונו לנו, נועדנו לצלוח זה עם זה, זו עם זו, ביחד. מי ייתן שהשנה הבאה עלינו לטובה תהא פשוט שנה מצוינת, שנה של שמחה ואושר לכולנו. "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
שנה טובה לכל עם ישראל היקר.