בעיקר כשניכר שהוא שבוי בידיהם של שותפים נחושים שמוליכים אותו באף ועושים בו כרצונם, ובכך מובילים אותו ואת המדינה אל עברי פי פחת. לרגעים, כשנתניהו מבין את חומרת המצב, הוא רץ לתקשורת האמריקאית להרגעת הרוחות באנגלית. כנראה שלמד להבין שכשהוא מבטיח בעברית קשה להאמין לו.
למעשה, מה שנתניהו אומר באנגלית לתקשורת האמריקאית, זה לא מה שנאמר ומסוכם בחדרי המשא ומתן. זה ניכר בתוצאות, בעובדות, במה שיוצר כאן קרקס של ממש, התפרקות כללית. כששר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' דורש סמכויות גם של שר ביטחון, כששר הפנים הצפוי אריה דרעי דורש סמכויות גם של שר אוצר, וכשסגן שר החינוך המיועד, אבי מעוז, דורש סמכויות של השר הממונה על "משמרות המהפכה".
כ־40 יום חלפו מאז נבחרה לראשונה ממשלת ימין מלא־מלא, ונכון לכתיבת שורות אלה - הממשלה הזו עדיין לא ניצבת על רגליה. זאת, אף על פי שביום שני הקרוב צפוי להתמנות יושב ראש כנסת מטעמה שעיקר תפקידו כידוע יהיה לכנס את הכנסת לזירוז חוקים דחופים, כמו החוק שיאפשר את המינוי של דרעי לשר הפנים. זה לא מקרי שנתניהו, שמוכן לשלם כל מחיר בכל מטבע, מתקשה להקים את הממשלה הימנית הזו.
ראשית, הוא לא יוכל לעמוד בדרישות ההזויות של שותפיו ובהבטחותיו שניתנו בעל פה, כיוון שהן מנוגדות לתפיסת העולם של מדינת ישראל השפויה והדמוקרטית, מנגד, ברור לו שבעולם זה יתקבל רע מאוד. מכאן שסיכויי ההישרדות של הממשלה הזו, שכפי הנראה תקום בכוח האינרציה של הימין, נמוכים ביותר, וספק אם תשרוד את זמנה של הממשלה הקודמת.
כאן חשוב להוסיף שבשדה המוקשים שנתניהו מהלך בו בימים אלה של משא ומתן, הוא עדיין לא הגיע למוקש המשמעותי ביותר - חלוקת התיקים לחבריו בליכוד, כאן צפויה דרמה פוליטית שיש בכוחה לפרק את המפלגה. אי־נחת מצד ח"כים כמו ישראל כץ, דוד ביטן, דודי אמסלם ודני דנון תיצור לנתניהו בעיה קשה וגדולה, הקרקס הזה של נתניהו יהיה מושלם כשנראה כאן איך רוב המשרדים הממשלתיים מתפצלים, את מספר השרים וסגניהם כמוהו לא ידעה המדינה מיום הקמתה, ואת מספר חברי הכנסת הנורווגים שיהיו ככוכבי השמיים. כל זאת לפני שתחל כאן, באמצעותם, המהפכה במערכת המשפט, במינוי שופטים, במערכת החינוך, במשטרה. קרקס שהאוהל שלו יקרוס מהר מאוד.
התרעות פיקוד העורף