התקשורת מדווחת שוב ושוב על מעורבותה, האגרסיבית לכאורה, של שרה נתניהו במה שמתרחש באקווריום של בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדברי המקטרגים הצדקנים, המעורבות מגיעה למינויים פוליטיים (שרים ושרות), מינויים ביטחוניים (עד לרמת ראשי מערכות הביטחון), משרות אמון שבלשכתו (שגרירים, ראש הסגל, יועצים ועוזרים) וכמובן להחלטות מהותיות של מדיניות.

לאחרונה עוברים הציניקנים להטיח אש וגופרית על השרה עידית סילמן בשל מעורבות בעלה, כביכול, בראיונות מועמדים לתפקידים בלשכתה. ב"ארץ נהדרת" הפכו נשות השרים החרדים לחוכא ואטלולא בגין מעורבותן, שוב לכאורה, באג'נדות של בני זוגן. האומנם מדובר במעורבות מזיקה?

אם נעשה לרגע חושבים ונתעלם מהבליסטראות - פוליטיות רובן ככולן - שמשליכים הלועגים "המודאגים", נגיע למסקנה פשוטה, אם כי לא אטרקטיבית: מעורבותה של רעיית ראש הממשלה, וכמותה גם של בני הזוג האחרים של הפוליטיקאים, בהחלטות, במינויים ובתהליכים שלטוניים היא חיונית, הכרחית, ואינה רק זכותם אלא גם חובתם.

השוביניזם הקלאסי טוען כי "האישה עומדת מאחורי בעלה". שרה נתניהו ופמיניסטיות לא סדרתיות אחרות טוענות את ההפך: "האישה עומדת לצד בעלה". ההבדל בין השניים מאפשר, ובעצם מחייב, את בן או בת הזוג של הפוליטיקאי או הפוליטיקאית להיות מעורבים לא רק בבחירת צבע השטיח, אלא גם בהחלטות שלטוניות ובהתנהלות אנושית בלשכה.

מעורבות באיוש תפקידים? ודאי. בקביעת סדר יום? בהחלט. ביציאה למלחמה? מדוע לא? הרי בנות ובני הזוג אינם רק בבחינת "צל זוגי" אלא גם אזרחים ובעיקר הורים: לילדים, לתלמידים, לנערים, לחיילים, למחפשי עבודה, לשואפי קריירה ולמחפשי דירה. רק אחר כך הם גם בני זוג של פוליטיקאים.

תביעתה של אשת שר להיות שותפה, למשל, בקביעת לו"ז שיאפשר לבעלה לסייע לילדים בשיעורי הבית, היא מוסרית כאם ופמיניסטית כאישה. השפעתה על החלטת בעלה לצאת למלחמה זו או אחרת היא מוסרית, כיוון שגם גורל ילדיה תלוי בהחלטה כזאת. מעורבותה במינויים פרסונליים בלשכה, אם בעלה מתייעץ איתה ואם יש לה הכלים לבחון את כשירותם המקצועית ואת נאמנותם, אף היא לגיטימית ומוסרית.

בהיסטוריה הישראלית הפוליטית ישנן דוגמאות רבות להשפעת הרעיות על הבעלים והחלטותיהם. פולה, מרים, שולמית, לילי, לאה, סוניה, עליזה (של בגין ושל אולמרט) הן חלק מהדוגמאות. לא תמיד מגלים זאת בזמן אמת, אלא בעיקר לאחר כתיבת הביוגרפיות.

הבדיחה מספרת שמישל אובמה פגשה חבר ילדות בתחנת דלק. בתום החיבוקים אמר לה בעלה: "אם הייתם מתחתנים, היית היום רעייתו של מתדלק". ענתה מישל: "אם הייתי מתחתנת איתו, הוא היה היום נשיא ארצות הברית".

מעורבות בני הזוג של הפוליטיקאים אינה רק זכותם אלא גם חובתם | דעה

לא רק שאין פסול במעורבותן לכאורה של נשות פוליטיקאים במינויים ובהחלטות – הרי שזוהי אף חובתן