כבר יותר משלוש שנים שתלמידי ישראל חיים בלי שגרה יציבה - שנתיים של קורונה ושנה של עיצומים בלתי פוסקים שפגעו ברצף הלימודי, בסביבה החברתית ובסיכוי של תלמידי העל־יסודיים לסיים את מערכת החינוך עם תעודת בגרות ראויה. במדינה מתוקנת כל אחד מהמשפטים כאן אמור היה להרעיד את אמות הסיפים, אבל במדינת ישראל למודת האירועים כבר לא מתרגשים מכך שמאות אלפי תלמידים לא יפתחו את שנת הלימודים בשישי הקרוב.
בקבצי האקסל המספרים זזים מכאן לכאן, ספינים תקשורתיים מודלפים מחדרי החדרים בזמן שבבתים רבים במדינת ישראל יושבים הורים וילדים אובדי עצות ולא יודעים מה יילד יום. לכן, החלטנו בהנהגת ההורים הארצית, לשלב כוחות עם מועצת התלמידים והנוער הארצית ולקרוא לכל הצדדים להיכנס לאירוע, להציב את מציאת הפתרון למשבר המאיים על פתיחת שנת הלימודים בראש הערימה ולא בתחתיתה ולהתכנס, בשעה טובה, להסכם שיאפשר את פתיחת שנת הלימודים כסדרה.
לא נסכים שילדינו יהפכו לדור אבוד. אלה לא סתם מילים. אלה ילדים ששגרת הלימודים הפדגוגית, החינוכית והחברתית שלהם ניזוקה קשות בשנתיים וחצי של קורונה. אלה ילדים שלא זכו לטיולים שנתיים, לא זכו למסיבות סוף שנה וגם לא זכו לקבל תעודות. האם אין גבול להתעללות בילדינו? האם אין גבול לאדישות ולאטימות?
אני פונה מכאן לראש הממשלה ומבקש – תיכנס לאירוע, כי רק לחץ של ראש הממשלה על המשרדים והארגון יוכל לגשר על הפער הכספי הלא־גבוה, שנכון להיום ישאיר את ילדי התיכונים בבית.
התרעות פיקוד העורף