בוקר טוב עופרי וליאור, הצלצול מחר בבוקר הוא לגמרי בשבילכן. תמו הלילות הלבנים והשינה עד הצהריים, הבילויים בים ובקניון, השעות הארוכות מול הטיקטוק ופעילויות החופש שכל כך נהניתן לעשות יחד. אבל אל דאגה, זה רק לעת עתה, החגים בפתח, ושוב תוכלו לישון עד מאוחר...
אף שניסיתן להסתיר זאת בימים האחרונים, אני יודע שאתן מצפות לשוב לבית הספר ואני נרגש ללוות אתכן בכל שנה מחדש, לראות אתכן גדלות ומחכימות.
עברתן תקופה לא פשוטה, מגיפת הקורונה שיבשה את שגרת הלימודים, אבל ממרחק הזמן אני רואה איך השנים הללו עיצבו וחיזקו את אישיותכן. כל אחת מכן לקחה את הקושי והאתגרים מהזמנים הקשים שעברו על כולנו, והפכה אותם להישג.
אני גם זוכר את הימים הראשונים של שתיכן בבית הספר, כיתה א' המשמעותית כל כך, לא רק עבורכן. השנים חולפות כל כך מהר, וכאילו רק אתמול ליווינו אתכן ביום הראשון ללימודים, מוכנות לשלב נוסף בחיים.
והנה עופרי, לך זו תהיה השנה האחרונה בחטיבת הביניים ואת מתחילה אותה מוקפת בחברות, שאותן אספת סביבך בקסמך, בצניעות ובענווה. ליאורי, את כבר עולה לכיתה ז'. בחרת לצאת לבדך למסע וללמוד בחטיבה מרוחקת יותר, ללא החברים הקרובים. אין לי ספק שתכבשי את כולם בזכות הידע שלך, החיוך, התלתלים והמנהיגות הטבעית שבך.
לשנת הלימודים החדשה אני מאחל לכן הצלחה בלימודים, ציונים טובים וחברויות אמיצות, אבל לא רק. חשוב לי שתצברו צידה לדרך שתשמש אתכן כנשים צעירות עצמאיות ובוגרות; בנות הדור הבא בישראל, דור חדש שינהיג את המדינה היפה שלנו.
כולי תקווה שהמורים בבית הספר יהיו הטובים והאיכותיים ביותר, ובכלל שלמערכת החינוך ימשיכו לזרום אנשים ראויים, שמבינים שיש במקצוע ההוראה שליחות וחשיבות מעבר לתעודה. כאלה שרואים את התלמידים כבני אדם ולאו דווקא כמכונת ציונים.
אני אומנם לא יכול להתחייב שכל הבעיות במוסדות החינוכיים ייפתרו בן לילה - חלקן כלל לא - אבל אני כן יכול להבטיח לכן שכמו בשנים קודמות, בכל בוקר תמתין בשקית האוכל שלכן גם פתקית קטנה עם כמה מילים ממני אליכן, לחזק, לחבק ולהזכיר שאני תמיד כאן (שיהיה ברור: לא אצליח להיות יצירתי בכל יום, אבל אני מבטיח להשתדל).
התרעות פיקוד העורף