השמירה על הבית איננה סיסמה, היא כורח בל יגונה | דעה

עימות מול אויב חיצוני, רצח פוליטי, מלחמת אחים, רעידת אדמה. לעתים נדמה כי רק תרחישי קיצון עשויים לאחד את השורות

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
תומכי גפני מול מתנגדי הרפורמה בבני ברק (צילום: אבשלום ששוני) | צילום:

לאחרונה הולך ומעמיק השסע החברתי בארץ. לאו דווקא בין המגזרים השונים באוכלוסייה, אלא יותר ברכיבים העמוקים הפנים־מגזריים. ברור לכל כי מדינת ישראל ניצבת זה זמן מה על פי תהום, כפסע ממצב אקוטי בלתי הפיך. האם יש מה לעשות? האם ניתן לאחות איכשהו את הבקיעים, או שמא זו גזירה משמיים?

החברה הישראלית נמצאת בסיר לחץ חברתי־כלכלי־ביטחוני שלא הכרנו. השטח בוער, הפילוג והשסעים קורעים את העם, וכל יום שחולף מוסיף עוד קיסם למדורה. מנגד, אמצעי האכיפה והמערכת המשפטית לא נותנים את המענה הנדרש. אל תוך הוואקום הרותח הזה עלולים לחדור פורעי חוק, שמסוגלים לנסות לעשות מעשה יגאל עמיר כלפי נבחר ציבור, איש ציבור, או מפגינים שייצאו להפגנה – ולא ישובו הביתה.

יש להבהיר היטב: אבוי לנו אם רצח פוליטי – שכתובתו רשומה על הקיר – יתרחש במדינת ישראל. זו תהיה מכה אנושה לחברה הישראלית ולדמוקרטיה. אמות הסִפים ירעדו. עם זאת, לאחר שהאווירה תטוהר, מעיין הדמעות ייבש וגם ועדות החקירה יסיימו את עבודתן - בטוחני שתשקוט שוב הארץ וישררו שלום, אחווה ורעות לזמן מה.

האלימות המילולית היא נגע שפושה בכל רובדי החברה, כשהמילים כחצי רעל מושלכות ללא כל הבחנה. יודע כל בר דעת כי המעבר מאלימות מילולית למלחמה פיזית, גם אם בתחילתה תתרחש אולי בקנה מידה מצומצם, עלול להתבצע ללא קושי. הרי בידי אזרחי מדינת ישראל למעלה מ־300 אלף כלי נשק, ללא כל שליטה או רישום כלשהו (הח"מ כיהן כיו"ר הוועדה הממשלתית למדיניות רישוי כלי הירי).

מיני־מלחמה או מאבק פיזי שכזה, אם בין המגזרים השונים ואם פנים־מגזרי, יש בהם כדי לחולל הפיכה עוצמתית בחברה הישראלית, ועל הגורמים המוסמכים לכבות ולגדוע את ניצניה, שלבטח החלו לנבוט בימים אלה.

מתוקף תפקידי בעבר כנציב הכבאות וההצלה, השתתפתי בלא מעט ועדות ממשלתיות להיערכות לרעידת אדמה. כמי שהיה שם, עליי לומר בחדות ובבהירות כי ישראל איננה ערוכה כלל לרעידת אדמה או לאסון טבע אחר. מה עלינו לעשות בטווח המיידי? מיפוי וקביעת סדרי עדיפויות למיגון הערים והרשויות המקומיות בעלות הסיכון הגבוה ביותר. הרי הנתונים ברשותנו.

זאת ועוד, יידע כל תושב במדינת ישראל מה עליו לעשות ולא לעשות כשמתרחשת רעידת אדמה - זאת באמצעות הסברה ברמה הלאומית וברמת השלטון המקומי לכל התושבים, בבחינת "עשה ואל תעשה" בהתרחשות אסון הטבע. כל זאת בעלות כספית זעומה.

עם שוך רעידת האדמה, ספירת המתים, חילוץ והצלת הפצועים, יגיעו תקופות בינוי עצומות. יוקמו מחדש תשתיות, תבוא צמיחה כלכלית – וניתן רק לפלל שנעשה זאת בכוחות מאוחדים.

תגיות:
מדינת ישראל
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף