לפני שבועיים ציינו את חג החנוכה, ועם הנרות שהדלקנו היה מתבקש להשוות את סיפורי הגבורה הרבים ששמענו למכבים הגיבורים של זמננו. ישנם גיבורים שלא התכוונו להיות גיבורים או שלא ידעו שהם כאלה, אבל סל הערכים שלהם היה כל כך מלא וגדוש, שבעת מבחן כל כך קשה כל עוצמתם התגלתה במלוא הדרה ויופייה. ישנם גיבורים שלקחו בשתיקה את סיפורם איתם לעולם הנצח ואנחנו כאן לעולם לא נדע.
וישנם גם גיבורים שרבים מהם הם דווקא גיבורות. "שבסך הכל עושים ועושות את עבודתם”, ודווקא בגלל זה קונים את עולמם. אלו הם קציני וקצינות הנפגעים שנאלצים לבשר למשפחות את הנורא מכל. שברגע אחד של נקישה בדלת מביאים את בשורת האיוב שבאבחה תשנה מקצה לקצה את החיים של משפחה שלמה. פתיחת הדלת טורפת את כל החיים שאותה משפחה הכירה עד לאותו רגע שבו הכל משתנה. נקודת האל־חזור של כל משפחה. אך יחד עם זאת, בתוך החושך הגדול, במקום של הכאב הכי גדול שאפשר לדמיין, אותם קציני נפגעים מביאים איתם בתעצומות נפש אדירות, כל כך הרבה חמלה ורגישות. בתוך כל החושך הגדול, הם מביאים איתם אור.
עם הקמת צה”ל בשנת 1948, הוקמה מחלקת נפגעים צה”לית במתכונת מצומצמת. במלחמת יום הכיפורים עלה הצורך בגורם אחד שילווה את המשפחות ויתמוך בהן, וכך התפתחה יחידת הנפגעים בצה”ל. מערך הנפגעים המקצועי שהתפתח ולצערנו ממשיך להתפתח כל העת בארצנו הצעירה, הפצועה ורווית האסונות, מביא איתו את המוסריות, הרגישות והמחויבות של הצבא לחיילים ובני משפחותיהם בשעותיהם הקשות. מלווה אותן בימי צער ויגון, אך גם נמצא לידן ברגעי השמחה.
במהלך המלחמה התראיינו מספר קציני נפגעים, שנשאלו מהן התכונות הנדרשות לתפקיד. כולם ענו תשובה דומה בווריאציות שונות: לאהוב אנשים בצורה המזוקקת ביותר של המילה ולהיות מחוברים לשליחות שבתפקיד.
אך מי תומך בתומכים? בתחילת המלחמה, עם הנטל הרגשי הכבד שבהודעה למספר רב של משפחות את הבשורה המרה, התמוטטה קצינת הנפגעים סיון סקלי במהלך עבודתה כתוצאה מעומס רגשי רב. לכן ראיתי לנכון להעלות על נס גם את הגיבורים שבתוך החושך הגדול מצליחים להביא איתם קורטוב של טוב, תקווה ואור.
התרעות פיקוד העורף