בפיגוע באיראן האצבע המאשימה מופנית לישראל, אך ההערכות מצביעות על גורם אחר

ב-3 בינואר 2020 קרה אירוע ששלטונות איראן מתארים אותו בתור "הגעתו של חאג' קאסם סלימאני למדרגה הנעלה ביותר – שהיד", או לחילופין "הרצח הנפשע של קאסם סלימאני". מתנגדי המשטר קוראים לו "הפיכת קאסם סלימאני לקציצה" ומציינים ביום הזה את יום הקציצה העולמי. קאסם סלימאני, להזכירנו, היה מפקד כוח קדס – זרוע החוץ של משמרות המהפכה, ובן טיפוחיו האישי של ח'אמנהא'י.

בערב יום הקציצה התבשרנו על חיסולו של צאלח אלעארורי בבירות – זה אמנם לא היה קשור לאדמת איראן ואלעארורי עצמו לא היה איראני, אבל הקשר בין הרפובליקה האסלאמית לחמאס הוא לא סוד.

ביום עצמו, לקראת טקס לזכרו של חאג' קאסם שהיה אמור להיערך לזכרו בהיכל הקבר שלו בפארק הפרחים של העיר כרמאן, אירעו בהפרש עשר דקות זה מזה שני פיצוצים בדרך שבה נהרו אנשים לטקס. ההשערות הראשונות דיברו על מחבל מתאבד (עדים אפילו תיארו אותו כ"סטודנט"), או על פיצוץ בלוני גז. נכון לרגע כתיבת שורות אלה ההערכה היא שאלה היו שני תיקים ממולכדים עם מטעני רסס, להגברת הנזק. מניין השהידים בפיצוצים כבר עבר את ה-200.

אחרי התאוששות קלה נערך הטקס, הנואם הנכבד אמר שכשהורגים בנו רק מחזקים אותנו, וסיים בהנהגת הקהל בקריאות "מוות לאמריקה", "מוות לישראל", ו"מוות למנאפקין" – כלומר הכופרים הצבועים. האצבע המאשימה הראשונית מופנית לישראל. אבל כמה אמת יש בכך?

הפעולה הזאת אינה נושאת טביעות אצבעות של ישראל. עד עכשיו כל הפעולות המיוחסות לישראל או לשלוחיה באיראן היו פעולות כירורגיות, התנקשות באדם ספציפי אחרי מעקב מדוקדק, ועם מינימום פגיעה בחפים מפשע. בפעולות סייבר שמשביתות סקטורים שלמים במשק, טביעת האצבע שאני מזהה גם במקרים שאין לקיחת אחריות רשמית, היא האזהרה מראש של כוחות החירום במשק, כדי לא לפגוע באזרחים. אין שום היגיון לישראל לבצע פעולה שתפגע ביותר מ-200 אזרחים בלי שייהרג אף בכיר. אמנם לפי האירוע שאליו הלכו הגיוני להניח שההרוגים לא ממש סימפטו את ישראל, אבל זה עדיין לא עושה אותם יעדים קלסיים של המדינה.

ברשתות החברתיות אפשר למצוא גם תיאוריות קונספירציה המאשימות את המשטר בביצוע הפיגוע. נכון שהשהידים הם מקרב תומכי המשטר, אבל ידוע שחיי אדם אינם נחשבים לערך עליון, ולהיות שהיד עדיף. סרטון ישן של ח'מיני מזמן מלחמת איראן-עראק מדבר על ירי לעבר מגנים אנושיים, ושם הוא אומר – אם הם מוסלמים הם הופכים לשהידים והולכים לגן עדן, יופי להם, ואם הם כופרים שימותו וילכו לגיהנום, מה אכפת לנו. תיאוריית הקונספירציה המאשימה את המשטר מייחסת לו כוונות לייצר בכוונה אירוע שיצדיק תקיפה ישירה של ישראל והגברת המעורבות במלחמה, כלומר הפיכתה לאזורית או עולמית.

גם תיאוריה זו לא ממש מחזיקה מים, כי יום השנה למות הקדושים של קאסם סלימאני והרצח הנתעב של סיד רזי כשבוע לפני כן הם סיבה מספקת לתקוף, אילו הרפובליקה האסלאמית הייתה מעוניינת בכך. הסיבה להגשת הנקמה קרה היא שבראש המערכת עדיין עומדים אנשים ריאליסטיים, שמבינים שזה לא כדאי. האינטרס הוא להערכתי הזהירה (ובלי להמעיט בערכו של האויב ובלי להפחית מרמת הכוננות הדרושה) עדיין העדפה של פעולות התשה מוגבלות ולא של כניסה למערכה כוללת.

ייתכן שתהיה פעולת נקמה ואפילו כואבת, העלאת כוננות היא רעיון מוצדק, אבל הרפובליקה האסלאמית לא באמת מעוניינת בהשמדת מדינת ישראל, כי ללא מדינת ישראל יאבד לה האויב המשותף שסביבו היא מנסה לאחד את העולם האסלאמי, ויאבד לה הצידוק הנפוץ ביותר להתעמרות בעם האיראני.

אז מי כן יכול לעמוד מאחורי הפיגוע?

ההערכה שלי היא שאחד הגורמים האלה אחראי לפיגוע, עם נטייה לקבוצות הבדלניות.

או ש...

תיאוריית הקונספירציה הזאת תופסת תאוצה ככל שעולה מספר ההרוגים ומתברר שאין ביניהם אף לא בכיר אחד לרפואה. איך ידעו בכירי המשטר ומערכת הביטחון להימנע מהאירוע? אם אכן מדובר בפעולה יזומה של המשטר כדי שיהיה להם תירוץ לפעולה, אמנם לא הגיוני שיצטרכו עוד תירוץ נגד ישראל, אבל אולי הם מחפשים תירוץ נוסף למעצרים נרחבים בקרב מתנגדי המשטר בכלל, ובקרב הקבוצות הבדלניות בפרט.

טור זה נכתב בטרם מוצתה החקירה בנושא הפיגוע.