ישראל לא צריכה להיות מופתעת מהחלטת קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להמליץ על הוצאת צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט. נורות האזהרה הבהבו זה תקופה ארוכה.
חאן החליף בתפקיד את פאטו בנסודה, מוסלמית אפריקאית עוינת ישראל, שהחלה בתהליך בדיקת פשעי המלחמה המתועבים של חמאס, לצד מה שהיא כינתה בזמנו "התלונות נגד ישראל על פשעי מין בנשים פלסטיניות".
בנסודה, יש לציין, שירתה נאמנה את הדיקטטורה הצבאית בארצה, גמביה. שני קורבנות של המשטר העידו בפני ועדה החוקרת בגמביה את הפשעים שבוצעו בתקופתו של הרודן לשעבר יחיא ג'אמה. הם האשימו את בנסודה במעורבות בהפרת זכויות אדם ובהעלמת עין מהעינויים שעברו מתנגדי המשטר.
התובע חאן מדבר על הפשע נגד "מדינת פלסטין", ובעזות מצח מנסה ליצור סימטריה בין רוצחי חמאס הנאצי לבין צה"ל. כאן המקום להזכיר לו כי אין באמת מדינה בשם "פלסטין", וכי חמאס הוכר על ידי רוב המדינות כארגון טרור.
חאן קיבץ סביבו משפטנים המלווים אותו בהליך ה"חקירה". חלקם מוסלמים עוינים שונאי ישראל, הקשורים לארגונים אנטישמיים שדעתם ידועה. ישראל, מצדה, נרדמה בשמירה כשהתעלמה מהאנשים סביב חאן שדחפו אותו להחלטתו המחפירה. מעט רקע על המשתתפים בתיאטרון האבסורד הזה. התובע הראשי, קארים אסד אחמד חאן, נולד בסקוטלנד למשפחה מוסלמית שהיגרה מפקיסטן. הוא נחשב למומחה בינלאומי למשפט חוקתי.
איש צוות נוסף הוא משפטן מדנמרק שונא ישראל בשם אנדראס לאורסן. הלה נשוי לפלסטינית, התגורר בעבר ברמאללה והתמחה ב"ארגון זכויות אדם" פלסטיני שהוכרז על ידי משרד הביטחון כארגון טרור. כמו כן הוא עבד בסיוע למשטרה הפלסטינית, ונחשב כבעל קשרים עם התובע הכללי של הרשות.
ללאורסן היה תפקיד מרכזי בגיבוש הראיות ובהגשת הבקשה לחקירה נגד ישראל באשמת פשעי מלחמה עוד בתקופת בנסודה. האיש הפגין את גסותו, כאשר בפגישה עם בני משפחות החטופים שאל אותם אם הם שלוחי ממשלת ישראל.
עוד חברת צוות היא עו"ד אמל קלוני, לבנונית בריטית ואשתו של השחקן ההוליוודי ג'ורג' קלוני. הנה כי כן, אנו רואים שוב ושוב את בכירי האו"ם בעבר ובהווה, המטיחים בישראל האשמות הזויות ומקוממות. לכן מוטב שיפשפשו בעברם ובעבר הסובבים אותם, הנוקטים עמדה אנטישמית זמן רב לפני מה שהתחולל ב־7 באוקטובר.
הניסיון לחשוב על האפשרות להעביר את השליטה בעזה לידי הרשות הפלסטינית בסיום המלחמה מהווה מתן פרס ליו"ר הרשות אבו מאזן, המואשם בהכחשת השואה, ולמי שמסומן כיורשו, מזכיר הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין א־שייח', שנחשד בעבר בתקיפה מינית של עובדת לשכתו. על אבו מאזן המושחת אומר התובע של בית הדין בהאג: "אני בטוח שהוא יהיה הוגן ובלתי משוחד". אכן הציניות בהתגלמותה.
חאן וחבריו אינם פועלים בוואקום. החלטות האו"ם לדורותיו נגד ישראל, כגון ההחלטה בשנת 1975 שלפיה "הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית", נתמכות אוטומטית על ידי מדינות טוטליטריות או עוינות כאיראן, דרום אפריקה, קטאר ועוד, שחלקן ביצעו אין־ספור פשעים מחרידים נגד בני עמם, או תומכות פעם אחר פעם, ללא בושה, בדיקטטורים מושחתים.
כאן המקום להזכיר את דוח ריצ'רד גולדסטון, החוקר הדרום אפריקאי שמונה על ידי האו"ם בשנת 2009 לבדיקת ישראל בעקבות מבצע עופרת יצוקה בעזה. דוח גולדסטון היה מסמך שהוכח כשקרי וביזה את האו"ם.
באפריל 2011 פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "שקילה מחדש של דוח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", ובו טען כי אילו היה מתקיים שיתוף פעולה מצד ישראל ואילו "ידע אז מה שהוא יודע היום", מסקנות הדוח שחיבר היו שונות, במיוחד ההאשמות ב"פשעי מלחמה אפשריים" שהופנו נגד ישראל. גולדסטון טען בנוסף שמועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעת ישראל.
הסאגה הזאת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג טרם הסתיימה. ההמלצה להוציא צווי מעצר לבכירים הישראלים יכולה להוביל להחלטות נוספות של האו"ם, כמו סנקציות אם ישראל לא תפסיק את המלחמה.
למערכת ההסברה של ישראל חשיבות עליונה בעיקר בעת הזו, ומשרד החוץ הקצה תקציבים ניכרים נוספים לשם כך. עוד לא מאוחר. זה הזמן לצאת בקמפיין ברור ומקיף, ויש להילחם על דעת הקהל העולמית כדי להראות שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הפך למגן הטרור, ולמעשה למשתף פעולה איתו.
התרעות פיקוד העורף