איזה מסע מטורף עובר העם שלנו. מהתגייסות בשעת משבר אחד עבור האחר - לגידופים על הכביש. מהתנדבות וסיוע - לטריקות דלת מחרישות אוזניים. מהתגייסות למילואים - לנטישת זכויות. נראה שטרפו לנו את כל הקלפים.
דרושה לידה מחדש. מישהו שיגדיר מחדש את הגבול בין טוב לרע, בין מותר לאסור, בין חיבור לפילוג, בין סבלנות לרגזנות, בין קבלה לדחייה, ובעיקר - מישהו שיחזיר לנו את התקווה והאמונה שהטוב עוד לפנינו.
אחינו ואחיותינו, קהילות יהדות ארה"ב, נרתמו אולי בשבת השחורה להציל את המפעל הציוני. אולם היחסים עם ההנהגה הישראלית נמצאים בשפל חסר תקדים בשל חוסר מוחלט בהכרת הטוב וקושי בהבנת דרכם וצורכיהם.
העם שלנו משווע לביאת ה"משיח", המנהיג שיחבר את כל הזרמים, אחד שצמח בבית מוסרי ולא תפרו לו חליפה כזו לטובת כמה מנדטים. אחד שהעם יאמין לו ועיניו יינשאו אליו בחדוות קודש. לא, לא לאדם, אלא לדרך המוסר, זו שתגדיר כללים ותחזיר עטרה ליושנה עם אהבת חינם.
איפה אתה, האחד שיחזיר לעם את האחדות, שישיב את הקווים האדומים למקומם ויהיה דוגמה חיה לאחדות ולאהבה? מי יאחה את הכאב של היהודים ויחזיר להם את אהבת האדם?
התרעות פיקוד העורף