עוד צעד בדרך לאנרכיה: אחרי שדה תימן - השלב הבא הוא פריצה לכנסת | יוסי הדר

אני לא מאמין שאני מעלה את זה על דל מחשבתי, אבל אם לא תוחלף לאלתר ממשלת ההפקר והחורבן בממשלה ציונית רחבה בלי נתניהו, בן גביר וסמוטריץ’, ישראל עלולה למצוא את עצמה חלילה במלחמת אזרחים. שום דבר כבר לא מפתיע בישראל תחת ממשלת נתניהו האחרונה. חשבנו שכבר ראינו הכל, אבל בכל פעם נשבר שיא חדש ואסון רודף אסון.

החרפה הזו היא בראש ובראשונה על ראשו של נתניהו, שבמשך שנים שיסע את החברה הישראלית, הוביל מהפכה משפטית מופקרת, החליש את ישראל אל מול אויביה, העדיף את האינטרסים האישיים שלו על טובת המדינה, נרמל את הכהניזם, התעלם מהאזהרות הביטחוניות החמורות, נמנע מחיסול סנוואר והעביר מזוודות כסף לחמאס.

עד לרגעים אלה הוא מסרב לקחת אחריות על מחדל ה־7 באוקטובר ועדר שופרותיו המסיתים ממשיך לתקוף את צה"ל ואת הרמטכ"ל. החרפה היא על ראשו של בן גביר, שר המשטרה הכושל, כהניסט חסר מעצורים. החרפה היא על עמיחי אליהו, צבי סוכות וחבריהם ההזויים, על ערוץ התרעלה הביביסטי ועל חברי הליכוד הרואים את ישראל קורסת פנימה מול עיניהם ועדיין דואגים רק למעמדם.

לו הייתה לנו מנהיגות של אמת, לו היינו דמוקרטיה בריאה, מעצר חיילי המילואים בבסיס שדה תימן היה צריך להיות מובן וברור. כולם יודעים כי מחבלי הנוח’בה הם בני מוות שיש לחסל, מפלצות שחוללו את זוועות ה־7 באוקטובר, אך מרגע שחלקם נכלאו, מדינה מתוקנת אינה יכולה לאפשר התעללות מינית בהם. אנחנו לא הם, המוסר שלנו אחר מהמוסר של הפלסטינים הנאצים. אבל ישראל היא מדינה חולה, ולכן קיבלנו פריצה אלימה לשדה תימן והשתלטות מזעזעת עוד יותר על הקריה המשפטית בבית ליד. בליל ה־29 ביולי חזינו בהפיכה בשידור חי. משטרת בן גביר גררה רגליים, וצה"ל נאלץ להזעיק שני גדודים שיגנו על בית ליד.

וכל זה קורה אחרי שאזרחי הדרום הופקרו לטבח הנורא, כאשר 115 חטופים עדיין נמקים בשבי חמאס, כשתושבי הצפון מופקרים, נהרגים ועדיין לא שבים אל ביתם. כל זה קורה במשמרת של נתניהו ההססן שהביא אותנו לאפס הרתעה כאשר כל זב חוטם מעז לתקוף את ישראל כמו חמאס, חיזבאללה, החות’ים ואיראן, או לאיים עליה כמו ארדואן שהצטרף לאחרונה לחגיגה.

אבל נראה שאת נתניהו זה לא מעניין. הוא ממשיך לחיות בבועה, נח על זרי הדפנה המדומיינים בעקבות נאומו בקונגרס האמריקאי. ההבדל בין מוכר ממולח לנואם טוב הוא האמינות, היושרה והדאגה האמיתית לעם. אך מה שראינו בקונגרס היה לא יותר מהצגה זולה ושטחית, רצופה בליל סיסמאות וקלישאות. מוכר הלוקשים מקיסריה אולי טוב בדיבורים אבל נכשל כל פעם מחדש במבחן המעשה. והאסטרטגיה היחידה של הממשלה הזו היא הפקרות.