תפילה לשלומינו: מי שברך אבותינו ואמותינו - שיברך גם אותנו | מאיה בואנוס

מִי שֶבֵּרַך אֲבותֵינוּּ וְאִמֹותֵינוּ שֶיְּבָרֵך גַּם אותָנוּ. עַכְשָיו, בָּרֶגַע הַזֶּה. שֶישְלַח תְפִלָּה לִשְלומֵנו,ּ לִשְֹלומָה שֶל הָאָרֶץ, לְשָלום.

מִי שֶבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּּ וְאִמוֹתֵינוּ שֶיְּבָרֵךְ אֶת הַחֲטוּפִים וְהַשְּבוּיִים בּשוּבָם הַבַּיְתָה, בְּקרֶן אוֹר מֵעַל לְרֹאשָם, בְּחִבּוּק מְנַחֵם, בְּבַיִת מֻכָּר, בְּלַיְלָה עִם חַלֹּון פָתוּחַ, בְּמֶרְחָב בָּטוּחַ.

מִי שֶבֵּרַך אֲבותֵינוּּ וְאִמֹותֵינוּ שֶיְּבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְרָאֵל וְאַנְשֵי כֹּוֹחוֹת הַבִּטָחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְמַר בֵּיתֵנוּ בִּמְסִירוּת אֵין קֵץ, בְּרֹחַב לֵב, בְּסוֹלִידָרִיּוּת. שְלַח לָהֶם כֹּחַ בּשְעַת לַיְלָה עֲיֵפָה, וּשְלַח גַּם לָנוֹּ הָעומְדִים בַּעֹרֶף מֵאֲחורֵיהֶם, לַיְלָה לְלֹא דְּאָגָה וְאוֹּלַי, אֵיזו דִּמְעָה שֶׂל שִמְחָה.

מִי שֶבֵּרַך, בָּרֵך אותָנוּ בִּרְפוּאָה שְלֵמָה, שֶכָּל פָצוּעַ וּפְצוּעָה, קַלִּים כַּאֲנוּשִים, יָשוּבוּ אֶל כֹּוֹחותֵיהֶם וְאֶל חַיֵּיהֶם. שֶּרְסִיסֵי הָרִמֹון, כִּרְסִיסֵי הַזִּכָּרוֹן, לֹא יִפְגְּעוּ בָּהֶם יותֵר. בָּרֵך אותָנוּ, שֶלֹּא נַחֲסִיר נְשִימָה מִכָּל קוֹל לֹא מֻכָּר, שֶלֹּא נִפְחַד בְֹּמָקום בּו הַפַחַד לֹא נִדְרָש.

רַפֵּא אֶת קִירוֹת לִבֵּנוּ וְאֶת קִירוֹת בֵּיתֵנו,ּ בָּרֵך אותָנוּ שֶנָּשוּב אֲלֵיהֶם בִּמְהֵרָה. בְָּרֵך אותָנוּ שֶנָּקוּם. פַּעַם נוסֶפֶת. כַֹּאֲבותֵינוּ. מִן הַתְּהוֹם. שֶנֵּשֵב זֶה לְצַד זֶה, נִתְחַזֵּק, נְשֵַּקם וְנֹאהַב.

בְָּרֵך אותָנוּ שֶנִּזְכֹּר אֶת שֶכָּל דּוֹר וְדור עָבַר וְנִהְיֶה לְמופֵת עֲבוּר הַדּוֹרות הַבָּאִים, שֶנִבְנֶה, נִסְלֹל וְנַנִּיחַ עַל כְּתֵפֵינוּּ אֶת מַשָא הֶעָתִיד. וְנֹאמַר כֻּלָּנוּ אָמֵן.