ב־25 בנובמבר יציין העולם את היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים. זהו יום שנועד להגביר את המודעות לנושא ולפעול לשינוי המצב שבו נשים חוות אלימות: אלימות פיזית, רגשית, מינית וכלכלית.
בתקופת מלחמה קיומית, קיימת נטייה לדחוק בעיות חברתיות אל שולי העיסוק הציבורי. אך מחקרים שונים מצביעים דווקא על החרפה בתופעת האלימות במשפחה במהלך אירועי מלחמה וסכנות חיים, ואחריהם. האיום הקיומי ותסמיני פוסט־טראומה לנוכח המראות הקשים שאנשים חוו מובילים לעלייה חדה במקרים של אלימות במשפחה.
זה קורה גם על רקע צפיפות ושינוי בתנאי המגורים, ירידה במצב התעסוקתי והכלכלי, פגיעה בקשרים החברתיים והמשפחתיים והיעדר רשתות תמיכה קהילתיות. מצבים אלה מעוררים כעס, עצבנות, חוסר שליטה, פסימיות, חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות – ובעקבותיהם גוברות תופעות האלימות. גם ההקלות בקריטריונים לקבלת רישיון לנשיאת נשק פרטי צפויות להשפיע על האלימות כלפי נשים.
על פי הערכות, אחת מתוך שלוש נשים בעולם חווה אלימות מסוג כלשהו במהלך חייה. מדובר בנתון מזעזע, שמעיד על בעיה הולכת ומתרקמת בכל החברות ומקיפה את כל המגזרים, כל הדתות וכל השכבות הסוציו־אקונומיות. אלימות כלפי נשים אינה בעיה פרטית של האישה, אלא סוגיה חברתית שדורשת השקעת מאמצים ומשאבים לפתרונה. זאת יש לדעת, האלימות כלפי נשים משפיעה לא רק על חייהן, אלא עלולה להוביל לדפוסים חוזרים של אלימות אצל ילדים החשופים לה. מכל הסיבות הללו, ועוד, הזעקה ובעיקר הדרישה לטיפול באלימות כלפי נשים חייבות להישמע אצלנו, דווקא השנה, ביתר שאת.
הגברת המודעות לצורך קבלת עזרה והנגשת גורמי הטיפול לנשים הן הכרחיות. בצד פעילות זו, יש לפעול לחינוך לכבוד הדדי ולשוויון מגדרי, ולהתאמן בדרכים לפתרון סכסוכים. אך בצד החינוך וההסברה דרושה פעילות נחושה ועקבית של חקיקה, אכיפה אפקטיבית, תמיכה בנפגעות והגנה מעשית עליהן, הקמת מרכזי סיוע ומקלטי מחסה לנשים, והרחבת מסגרות הטיפול בגברים אלימים. שינוי התודעה והטיפול באלימות כלפי נשים הם מאבק שלנו, של כולנו. ביום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים נזכור שהשינוי מתחיל במחויבות החברתית לפעול למען עולם שבו נשים יחיו בביטחון, בכבוד ובשוויון. "חומות חמר סוגרות עלייך/ אחות קטנה, חבל עלייך", כתבה רחל שפירא. עלינו מוטל להתייצב ולסייע ל”אחות קטנה, נפשך הצילי".
התרעות פיקוד העורף