"בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָֹ" נאמר בספר משלי (כד, יז). את הפסוק הזה מרבים לצטט בעיקר חסידי רעיון "שתי המדינות", אבל גם מתייפייפים למיניהם, כתגובה לשמחה שממלאת את מרבית הציבור בישראל על המפלות שאנו מסיבים לאויבינו. אבל מה לעשות שישנה באותו ספר עצמו (יא, י) גם האמירה: "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה".
עם צוררים ניתן להגיע להסדר, אבל הסכמי שלום הם כבר מחוץ לתחום | דעה
אין, ואסור שיהיו, שום הסכמי שלום או "נורמליזציה" עם צוררים שחרתו על דגלם את אידיאולוגיית השמדת העם היהודי כמטרה וכמדיניות
התרעות פיקוד העורף