אני מאמינה לה, למתלוננת, ולא בגלל שצריך להאמין אוטומטית לכל מתלוננת. כבר ראינו ושמענו על תלונות שווא, גם כאלה שנועדו להביך מפורסמים, ועל נזק תדמיתי שנגרם לחפים מפשע. אבל הפעם אני מאמינה, ולא בגלל המתלוננת, אלא בגלל התגובה של גולן.
הוא לא לוקח אחריות, הוא לא מתעמת עם הטענות הספציפיות. איך כל זה קשור אליו? אלה אנשים אחרים, שפעלו על דעת עצמם, כבוגרים עצמאיים, ו"השתמשו בשמו". ואילו הוא, שהיה בחדר הסמוך, לא ידע כלל מה קורה סביבו. חבריו ונאמניו פשוט לא הציגו לו את העובדות, לא התריעו בפניו שמשהו לא תקין. ואם זה כך, האחריות פוסחת עליו, בטענת "לא ידעתי". מבחינתו, יש קלף אחד מנצח: "המשטרה סגרה את התיק". ואם כך – מה רוצים ממנו, הכל כשורה.
כל אמן מצליח הוא דמות ציבורית שמעצבת מציאות ומשפיעה על נורמות התנהגות. ככזה, אין לו הפריבילגיה להסתתר מאחורי הודעות יבשות. גולן חייב לשאת באחריות, לפצות את הנפגעות ולהכות על חטא. וגם זה לא ממש יעזור, שהרי החרפה תמיד תישאר, ולא חשוב כמה קעקועים חדשים הוא יצייר על עצמו, כמה מולבנות יהיו שיניו. הכתם המוסרי תמיד יישאר, המילה "תרבות" תמיד תצטמק מפניו, וכמה נשים שפעם היו ילדות תמימות ומוחלשות תמיד יזיעו קצת כשהן ישמעו אותו. בנסיבות אלה, אומנם התיק במשטרה נסגר, ובכל זאת, ירידה מבמת הבידור הישראלי תהיה צעד מוצדק, שטוב לעשות בהתנדבות ולא בכפייה.
התרעות פיקוד העורף