להצהרה זו ענתה ישראל: "ישראל דוחה מכל וכל את הצהרת הנשיא הטורקי, השחקן האימפריאליסטי האגרסיבי בסוריה (כמו גם בצפון קפריסין, לוב ובאזורים נוספים במזרח התיכון) הוא טורקיה עצמה, ומומלץ לנשיא הטורקי להימנע מאיומים מיותרים, מדינת ישראל תמשיך לפעול להגנה על גבולותיה מכל איום".
הקריאה של ארדואן לישראל לצאת מסוריה בעייתית בהתחשב בכך שטורקיה מחזיקה שלושה חבלי ארץ בסוריה שאותם כבשה, והיא תומכת גם במורדים שנלחמים כעת בכורדים בהם היא רואה איום ביטחוני.
ארדואן, שלאורך מלחמת "חרבות הברזל", ומאז מאוקטובר 2024 השמיע אמירות קשות כנגד ישראל ותיאר אותה כמדינת טרור שמבצעת רצח עם, פעל מול מדינות האזור והגביר את מעורבותו.
בכירים בישראל אמרו בתגובה לדברי ארדואן: "טורקיה היא לא אויב שלנו אך היא יריב ויכולים להיות איתה חיכוכים, אך אף אחד לא רוצה חלילה להגיע לעימות צבאי. יש הידברות בצינורות ביטחוניים, אנחנו מדברים עם טורקיה ובכל מקרה לא היינו רוצים לראות כוחות צבאיים קרובים לגבול עם ישראל".
למרות זאת, המציאות החדשה בסוריה חושפת מפת אינטרסים סבוכה במיוחד, אל-ג'ולאני אמר לאחרונה: "תנו לי לייצב את המערכת, אחר כך נחלק את אוצרות המדינה ואפתח לכם את השערים". אכן, אל-ג'ולאני מתכנן לפתוח ל"שותפיו לדרך" את השערים -שערי הגיהינום.
על פי הערכות מומחים, הוא צפוי לדכא ביד ברזל את שותפיו הדרוזים והכורדים, ובמצוות ארדואן ישמיד את ניצני האוטונומיה הכורדית. טורקיה השקיעה בארגוני המורדים ונערכה ליום הפקודה, ואכן ברגע שנכנסה לתוקף הפסקת האש של ישראל עם חיזבאללה החבול, כשאיראן חלשה, ורוסיה עסוקה עם אוקראינה - יצאה לדרך הפיכת הבזק נגד משטר אסד בתוך פחות משבועיים.
טורקיה וארגוני המרד הסורי שבחסותה נערכים לפלישה לשטחים בשליטה כורדית, בעלי בריתה של ארה"ב. אותן רוחות מלחמה נשבו גם לפני חמש שנים, אז יצא ארדואן למבצע קרקעי בצפון-סוריה, אך בסופו של דבר נאלץ לבלום אותו בעקבות לחץ בינלאומי. ההתפתחות החדשה צפויה לטלטל את כל האיזור, ועשויה אף להתגלגל להתנגשות טורקית־ישראלית ישירה בצפון.
עד כה, המורדים היו עסוקים בהשגת ראשו של אסד, ולכן הייתה שם אחדות מטרה. כעת משנפל אסאד, כל קבוצה חותרת למקסם את הישגיה. וזו ההזדמנות של ישראל לפעול בעומק סוריה, אנחנו יכולים לעצב את המרחב הביטחוני סביבנו לדורות קדימה.
האנרגיה שמאחורי הקלעים- ארדואן נושא עיניו לשליטה על ה"שאלטר" האנרגטי האזורי
ארדואן שהפך למבקר הגדול של ישראל נהנה מההימור עליו הלך בצפון סוריה אך גם מקרב אותו לדרומה אל גבולות ישראל. הוא יתמקד בקטיפת הפירות במהלך הסורי בהובלה של הגבלת האוטונומיה הכורדית בתוך טורקיה, בדחיקת הפליטים הסורים המעיקים על הכלכלה הטורקית שיחזרו לביתם, בשיפור הכלכלה שחוותה משבר חמור ביותר וכמובן לשרוד קדנציה נוספת.
ספקית הגז המרכזית של טורקיה היא רוסיה, וארדואן שואף להפוך את טורקיה למרכז הובלת אנרגיה בינלאומי. בהיבט הכלכלי, ארדואן זקוק לנפט - והרבה. 75% מתצרוכת האנרגיה של טורקיה מקורה במדינות אחרות. החשש שאירועים גיאו־פוליטיים יזניקו את מחירי האנרגיה – במדינה השקועה במשבר כלכלי קשה עם אינפלציה סביב 85%.
לכן, ארדואן מעוניין בהשפעה ישירה על שטחים אסטרטגיים שבשליטת הכורדים. כיום, הפקת הנפט בסוריה מוערכת בכ־85 אלף חביות ביום, כאשר כ־90% מתוכן מופקות מזרחית לנהר הפרת - בשליטת SDF ובגיבוי האמריקאים.
קריסת משטר אסד הביאה את שר האנרגיה הטורקי, בייראקטר, להחזיר לדיון את צינור הגז קטאר־טורקיה כשאמר: "אם זה יתממש, המסלול חייב להיות מאובטח, זוהי שאיפתנו". שר ההגנה הטורקי ישאר גולר אמר כי מדינתו מוכנה לספק לסוריה סיוע צבאי.
בד בבד, הטורקים מעוניינים להרחיב את דריסת הרגל שלהם בסוריה, תוך שימוש באמתלה של האיום הכורדי. זוהי סיטואציה שעלולה להביא להתנגשות חזיתית עם ישראל, שהרחיבה את נוכחותה עד לפסגת החרמון, ובין סוריה ג'יהאדיסטית שנתמכת בטורקיה, המחליפה את משטר אסד שבו תמכה איראן.
ההידרדרות ביחסים בין ישראל וטורקיה בעיקר מאז השבעה באוקטובר, הגיעה לשיאה עם אזהרת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון מפני עימות צבאי ישיר. אולם, חלק מהמומחים סבורים שאינטרסים משותפים בסוריה והסכם בעזה לצד סיוע טורקי לשחרור החטופים מול חמאס יביאו לרגיעה ולאפשרות של שיקום הקשרים בין המדינות .
אזהרת ועדת נגל מפני התנגשות צבאית ישירה בין ישראל וטורקיה, לאחר נפילת משטר אסד בסוריה, מהווה שיא חדש בתהליך מתמשך של הידרדרות מערכת היחסים בין המדינות. זה החל בעמידת הנשיא ארדואן, לצד חמאס, המשיך בהכרזת אמברגו הסחר חסר התקדים ,עובר לאיומו לתקוף את ישראל אם תכבוש את לבנון וכעת ועדה ממלכתית ישראלית מזהירה כי אנקרה מהווה איום שעלול להפוך לישיר.
ארדואן שב לאיים על ישראל, וקרא לה לצאת מסוריה, ברקע התוכנית לשמר מרחב החזקה להגנה בגבול הצפון מזרחי בתוך סוריה. "הפעולות האגרסיביות של הכוחות התוקפים את סוריה, ובמיוחד של ישראל, חייבות להפסיק מיד. אחרת, התוצאות יהיו בעלות השפעה שלילית על כולם".
הזהיר ארדואן והוסיף: "אנו עדים לכך שממשלת ישראל עדיין לא מבינה את המציאות הזו, או ליתר דיוק, לא רוצה להבין אותה". הנשיא הטורקי "חזר על תמיכתה של אנקרה בלבנון ובעם הלבנוני, והתחייב להמשיך לעמוד לצדם בכל האמצעים הזמינים מול התוקפנות הישראלית".
בארה"ב מבינים כי המצב בסוריה מהווה סוגיה כלל־אזורית, על אחת כמה וכמה כשכוחות אמריקאיים פרוסים במרחב: באזורים שבשליטת הכורדים במזרח סוריה, וגם בישראל שבה פרוסה סוללת THAAD שנועדה לתגבר את מערך ההגנה האווירית הישראלי מול האיום האיראני.
אותה נוכחות כורדית במרחב עשויה גם להתחבר לאינטרסים הישראליים בבלימת הנוכחות האיראנית. בישראל גיבשו "תפיסת הפעלה" חדשה מול המציאות בסוריה, ומביעים זעם מהעלייה לרגל של בכירים במערב אל המשטר החדש של המורדים בדמשק.
ישראל תידרש לשמר "מרחב החזקה" של 15 ק"מ בתוך שטח סוריה, שבו צה"ל ישמר נוכחות כדי להבטיח שנאמני המשטר החדש לא יוכלו לירות טילים לעבר רמת הגולן, וכן "מרחב השפעה" של 60 ק"מ בתוך סוריה – שבו תהיה שליטה מודיעינית של ישראל, כדי לוודא שלא מתפתח שם איום כלפיה.
חלון הזדמנויות יוצא דופן נפתח עבור טורקיה, כדי לקדם את שאיפותיה להפוך למעצמה באזור. איראן ספגה מכה אנושה במלחמה, על כלל שלוחותיה ובמיוחד חיזבאללה; רוסיה מפנה את מלוא הקשב למלחמתה באוקראינה; ארה"ב בתקופת מעבר מכניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן שהתייחס למצב בסוריה ואמר, כי טורקיה "מחזיקה את המפתח" למתרחש במדינה. הוא ציין שהוא רואה באנקרה "כוח צבאי משמעותי", וכי השימוש של טורקיה במורדים הביא ל"השתלטות לא ידידותית, מבלי שחיים רבים אבדו. כרגע, בסוריה שוררת תקופה נטולת ודאות".
הנשיא טראמפ ידוע בתפיסתו הבדלנית, לפיה האמריקאים לא נדרשים לשלוח כוחות עבור מלחמות של אחרים, מה שמעמיד בסימן שאלה את הגב לכורדים - שנובע בין השאר בשל סוגיית הנפט וכלכלה. ארדואן מקדם שינויי חוקה שיאפשרו לו להתמודד על קדנציה שלישית. על כן, הוא וסביבתו מנסים לרתום את הכורדים.
הוא מקווה כי החלשת הכורדים בסוריה תגרום למחתרת הכורדית להציג פשרה משמעותית יותר בהליך ההידברות הפנימי בטורקיה. הכרזה על בחירות מוקדמות בטורקיה היא כבר אינה שאלה של אם, אלא מתי. לכן, ארדואן זקוק לכורדים בקנה הפוליטי שהוא ישאיר לרגעי האמת מבחינתו.
אם עכשיו יכולו כל הקיצין על יחסי טורקיה־ישראל, אזי זהו יהיה סוף פסוק להשפעה הטורקית בזירה הפלסטינית. אותה השפעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בתמיכה בחמאס, לכן כדאי שישמור על גחלת בסיסית מול ישראל במקום שהכדור האחרון שיישאר לו בקנה הוא לשרוף כל קשר איתה.
לסיכום, בשנה הקרובה צפוי ארדואן להתרכז במהלכים אסטרטגיים מבחינתו לטווח הארוך: מימוש הרווחים מהקמת ממשלת המורדים בסוריה וקידום מהלך פוליטי שיאפשר לו להמשיך לשלוט באנקרה עוד שנים קדימה, תוך הסטת תשומת הלב הציבורית מהמצב הכלכלי של טורקיה.
זו עשויה להישאב לתוך מיתון עמוק, שיימשך שנים רבות. לראשונה, הוא חשף כי טורקיה מפתחת טילים בליסטיים לטווח של 2,000 ק"מ ואמר שלאחר המהפכה בסוריה החלה תקופה חדשה הן במדינה והן באזור: "מי שבוחר בטרור ובאלימות, הגורל היחיד שמחכה להם הוא להיקבר באדמה יחד עם נשקם" וסיכם: "אנחנו רואים שההנהגה החדשה בסוריה נחושה לבנות מדינה על בסיס של אחדות טריטוריאלית".
"זו גם שאיפתנו הכנה, ציפייתנו ומדיניותנו. לא נסכים לפירוק סוריה או לפגיעה במבנה האחיד שלה תחת שום תירוץ. אם נזהה סיכון בנושא זה, נפעל במהירות הנדרשת".
ללא ספק! טורקיה בוחשת היטב בבלאגן שנוצר בסוריה, נפילת משטר אסד פותחת שלב חדש במשחק המזרח תיכוני שם לטורקיה מיועד תפקיד גדול יותר משהיה לה בעשורים האחרונים, נשיא טורקיה מתכוון להגשים חלון ישן – "הפיכת טורקיה לבת דמותה של האימפריה העותמנית" זו ששלטה על כל המזרח התיכון במשך מאות שנים.
אז מה יכול להביא לרגיעה בין טורקיה וישראל כעת?
בעוד מלחמת איראן־ישראל עדיין לא הוכרעה סופית, אך מתקרבת לצומת הכרעה סביב המיזם הגרעיני האיראני - האם הזירה הסורית מזמנת לישראל איום ממשי בדמות טורקיה? האם יוחלף "ציר שיעי" ב"ציר סוני" כנגד ישראל? טורקיה מנסה להציג עצמה מחדש, בין אם בתיווך או בניסיון לשיקום תדמיתה.
על רקע החששות מממשל טראמפ, טורקיה נוקטת בצעדים שנראים כשינוי מגמה במדיניות החוץ. ככל הנראה טורקיה החברה בנאט"ו תציג את עצמה כמתווכת האולטימטיבית עבור ממשל טראמפ במזרח התיכון אך גם במלחמת אוקראינה- רוסיה עימן נמצאת בקשר שוטף.
"בטורקיה מתייגים את ישראל כמדינה שוחרת מלחמה. כאילו היא מחפשת הרפתקה נוספת מול טורקיה. לעומת זאת מומחים לטורקיה טוענים כי בסוריה פוסט-אסד נראה נוכחות טורקית משמעותית, אבל נשאלת השאלה אם הצדדים יסדירו את התיאום ביניהם. הן לטורקיה והן לישראל יש אינטרס שסוריה תהווה מדינה שאיראן לא מנצלת את חולשתה, ועבור זאת יש מקום להידברות" מסביר.
"ההשפעה הטורקית בסוריה צפויה להיות משמעותית יותר משל ישראל, אבל גם לישראל יש אינטרס שסוריה תהווה איום קטן יותר. על כן, יש סיכוי נמוך יותר להתנגשות".
לזמן יש חשיבות רבה באזורינו, אך לא מן הנמנע כי אם יימשכו המגמות שלעיל, העימות עלול לפרוץ למרות שאינו גזירת גורל. השלטון בטורקיה עשוי להתחלף בשנתיים הקרובות וממשל חדש יכול לפעול שם.
לישראל יש אינטרס למנוע המשבר בהסדרת הפעילות הצבאית בתוך סוריה מול הטורקים וההנהגה המקומית בסיוע ממשל טראמפ. ובצמצום שיתוף פעולה עם הכורדים הסורים, המאיימים על טורקיה בגלל קשריהם עם ארגון הטרור הכורדי PKK הפועל בטורקיה.
בתמורה לשמירה על נקודות מודיעין ואחיזה צבאית לעשרות ק"מ מגבול ישראל למניעת טרור וירי טילים עתידי. בכל מקרה! ישראל לא תוכל להתעלם מעוינות מוגברת ואגרסיבית של טורקיה ולהמשיך לנהוג בפייסנות והכלה שעלולה להזמין תוקפנות חוצת גבולות.
במזרח התיכון חשוב לפקוח עין כל הזמן ונדרשת דריכות גם לאפשרות הנראית קיצונית כעת לפיה טורקיה לא תעמוד בפיתוי ותתייצב פיזית נגד אינטרסים ישראלים בסוריה. ישראל חייבת להיות ערוכה לתסריט כזה ולהגיב במיידי.
התרעות פיקוד העורף