כדי שמפקד יוכל לשאת באחריות על ביצועיו בכל המערכות - כמו במערכת הביטחונית, האסטרטגית, הכלכלית, העסקית ואחרות - עומדות לו הזכות והחובה למנות את האנשים הטובים ביותר שלדעתו יסייעו לו בביצוע המשימות.
האחריות לא יכולה להתחלק. לא ייתכן מצב שבו מפקד או מנהל יקבל תכתיב לשבץ במערכת שעליה הוא נושא באחריות, אדם שהמנהל או המפקד אינו מעריך אותו, והוא אינו מרגיש ביטחון שהאדם המונחת עליו אכן יכול לסייע למנהל לבצע את משימות הארגון.
מפקד יכול גם להחליט באמצע ביצוע המשימה שעליו להחליף פקוד שאינו נראה לו. מי שכופה על מפקד או מנהל לקחת תחת פיקודו אדם שהמפקד או המנהל אינו בוטח בו מסיבה כלשהי, נוטל את האחריות מהמפקד אל עצמו.
אלו כללים מקובלים בצה"ל ובמערכות ניהוליות רציניות אחרות. אתה שומע לעיתים מפקדים בכירים אומרים את האמירות הבאות: "עם האיש הזה, אני מוכן לצאת למלחמה", או "עם האיש הזה, לא אצא למלחמה". וזה בסדר גמור. הגישה הזאת נדרשת בהכנות למלחמה או מסע כלכלי, ובמיוחד בעת לחימה.
אפשר לומר בהכללה כי בניית צוות ומינויים היא אושיה ורכיב מנהיגותי מרכזי. מי שלא מבין זאת, שלא ינהל או יפקד. ביבי נתניהו הוא כרגע, לטוב או לרע על פי המתבונן, נושא באחריות על פי החוק במדינת ישראל בכל הקשור למאבק מהחשובים שידעה מאז הקמתה, עם סיכוי טוב לשפר את מצבה האסטרטגי ללא הכר.
החוק קובע שאת נתניהו אפשר להחליף בבחירות או בפירוק הממשלה. שני הדברים האלה לא התרחשו, כך שאחריותו של ראש הממשלה תקפה, גם לנוכח העובדה שאף אחד לא תובע את הסרת האחריות מעליו. "הוא הראש והוא האחראי". אי לכך, לא ייתכן שתבוא רשות אחרת במדינה, שתחייב את נתניהו לעבוד עם ראש השב"כ שבו הוא אינו בוטח ואינו רוצה לעבוד עימו.
לצורך העניין נאמר לדוגמה שנשיא בית המשפט העליון וצוותו יחליטו שהם מונעים את פיטורי ראש השב"כ. הרי בכך הם מעבירים אל עצמם את האחריות לניהול המלחמה, נושא שבו אין להם מושג קטן שבקטנים. זה יהיה פתטי וגם עצוב בגין התוצאות. זה יהיה אבסורד.
התרעות פיקוד העורף