ליל סדר שני ללא 59 חטופינו שבשבי חמאס חלף עבר לו. בקרוב תתייצב האומה לחגיגות יום ההולדת ה־77 למדינה וזה הולך להיות יום העצמאות הקודר, העצוב והמדאיג ביותר שידעה המדינה מיום הקמתה. יום עצמאות שישקף את השנתיים וחצי הנוראות ביותר שעברו על ישראל מאז ומעולם.
לאחר שנה וחצי של מלחמה שגבתה אלפי נרצחים והרוגים ואלפי פצועים, עדיין לא רואים את קצה. הממשלה אינה מספקת קרן אור קטנה של תקווה או נחמה לעם המפוצל, הקרוע והרווי שנאה פנימית, תוצאת הקיטוב שהיא יצרה כאן.
עם זאת, שני ניסים גדולים אירעו בשנתיים וחצי שחלפו תחת הממשלה הזו. הנס הראשון קרה בזכות דור מופלא של לוחמים שמנע אסון נורא עוד יותר בדרום ובצפון, שהיכה מכה ניצחת את חיזבאללה וחמאס והוכיח שבשדה הקרב אנחנו מאוחדים וחזקים. הנס השני התרחש כשחלק גדול מאזרחי ישראל ידע לזהות ולהדוף בזמן את ניסיון ההפיכה המשטרית, שנועדה להשליט כאן מונרכיה תחת בנימין נתניהו.
הממשלה, שעדיין לא ויתרה על ההפיכה, פועלת בינתיים ללא הרף כדי לשחרור חרדים משירות צבאי בעת מלחמה, בורחת מוועדת חקירה ממלכתית, מפטרת את שר הביטחון והרמטכ”ל והופכת עולמות כדי להיפטר מראש השב”כ ומהיועמ”שית. הניצב בראשה עדיין לא לקח על עצמו קורטוב של אחריות, הס מלדבר על אשמה, לאסון הנורא שאירע תחת שלטונו.
זו אותה ממשלה שמחרימה את נשיא בית המשפט העליון, מתעלמת מהחלטות היועמש”ית, מדירה את ראש השב”כ מישיבות ביטחוניות – ובו בזמן לא מפסיקה לתקוף ולהשפיל את מערכת המשפט, המשטרה, השב”כ והתקשורת. היא הופכת לבוגדים את מבקריה, שרבים מהם לחמו וחלקם עדיין לוחמים על הגנת המדינה.
כל אלה הביאו את מדינת ישראל ערב יום עצמאותה ה-77 לצומת המשמעותי ביותר בתולדותיה. עם ישראל, אחרי הטראומה של 7 באוקטובר, מייחל למנהיגות אמיתית ופרגמטית, שיש בה יושרה ואומץ לב לפעול למען הדמוקרטיה ולעשות רק מה שטוב לעם ולמדינה ולא לאינטרסים פוליטיים. מנהיגות שאינה בורחת מאחריות, אלא מציגה דוגמה ומופת לנטילת אחריות.
זו כבר לא שאלה של שמאל או ימין, חילונים או דתיים, ספרדים או אשכנזים. הגענו לצומת שיש בו רק שתי אפשרויות: ללכת עם הממשלה הזו, שהביאה את העם והמדינה למקום הנורא, או לפעול להפלתה ולהקים כאן ממשלה חדשה בתכלית שמסוגלת לספק את הדרישות כפי שהוצגו כאן. עד למערכת הבחירות הבאה יש כשנה וחצי, זמן ארוך מדי במצבה הקריטי של המדינה כיום. למען המדינה ועתידה חייבים למצוא דרך חוקית ולגיטימית להקדים את הבחירות על מנת לאפשר לאזרחי ישראל להחליט לאן פניהם מועדות. מה שברור הוא שבשבר הנורא שנוצר כאן, ומחריף מיום ליום, המדינה לא יכולה להתנהל עוד.