המלחמה בעזה וההתפתחויות הדרמטיות באזור מציבות בפני ירדן צבר של אתגרים שמדיר שינה מעיניה. התמשכות המלחמה והמשבר ההומניטרי החריף ברצועה מקשים מאוד על הממלכה, שקראה לשגרירה בישראל לחזור לעמאן כבר בשלב מוקדם של המלחמה. בנוסף, עליה להתמודד עם רעיון “הריביירה בעזה” של טראמפ, ניסיונות הסיפוח של ישראל בגדה המערבית, מאמצים איראניים לחמם את הזירה הפנימית בירדן, ועוד. בצד כל אלה קיים המצב הכלכלי שמאתגר את הממלכה באופן קבוע כמעט.
ניתוח הזירה הירדנית עשוי להטעות. הממלכה ההאשמית מתמודדת עם שורת אתגרים, כלכליים ומדיניים, ועד עתה יכולה להם, הרבה בזכות מפגש האינטרסים האסטרטגי עם ישראל וההישענות על ארצות הברית. התלות הירדנית ביבוא הגז מישראל, כמו גם בסיוע האמריקאי, חשובה, אולם אם וכאשר האמון מול שחקנים אלה נשחק, כפי שקורה כעת, התלות מזינה ביקורת פנימית חריפה.
האם יש לירדן חלופות בדמות מדינות כרוסיה או סין? נראה שלא, לפחות בטווח הנראה לעין, אולם שיח תקשורתי־אקדמי כבר מתקיים בכיוון זה. האם ירדן ניצבת בפני “איום קיומי”? ירדנים לא מעטים ישיבו בחיוב. ישראלים יטענו כי מדובר שוב ב”תחושה שגרתית” שהממלכה מרבה להשתמש בה.
רבים יגרסו שמצרים יכולה לשרוד אם תאולץ לארח בסיני פלסטינים מהרצועה. לא כך הדבר בירדן. ובנוסף, כאמור, ירדן מתמודדת כעת מול שתי חזיתות חיוניות, המהוות את משענתה האסטרטגית, ישראל וארצות הברית.
התרעות פיקוד העורף