ביום 25.4.2025 נכנסה לתוקף הפעימה השנייה ברפורמה המכונה "צדק תחבורתי". במסגרת הרפורמה חלקים מהאוכלוסייה זכאים להנחות משמעותיות בתחבורה ציבורית, ואילו חלקים אחרים ספגו העלאות משמעותיות במחירי התחבורה הציבורית. בהתאם לרפורמה החדשה, רחוב או אפילו מספר בניין, יכול להבחין בין זכאות להיעדר זכאות להנחה. כך למשל, בעוד תושבי רחוב מסוים בעיר אחת זכאים להנחה בשיעור 50% על מחירי התחבורה הציבורית, תושבי הרחוב הסמוך באותה העיר בדיוק ספגו במסגרת הרפורמה החדשה עליה של עד 33% במחירים.
הרפורמה החדשה, אשר במסגרתה מחירי התחבורה הציבורית נקבעים בהתאם לסיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של היישוב הספציפי או הרחוב או הבניין ביישוב הספציפי, נועדה לפי שמה לקדם "צדק תחבורתי". עם זאת, כפי שאטען כאן, הרפורמה עלולה להוביל בפועל לפגיעה באוכלוסיות להן היא נועדה לסייע – האוכלוסיות החלשות והאוכלוסייה העובדת – וזאת משני טעמים מרכזים.
ראשית, מחקרים רבים מראים שהטבות וקצבאות שניתנו בעבר באופן סלקטיבי – על בסיס מבחני הכנסה ואמצעים – ולא באופן אוניברסאלי, הביאו לעיתים לשיעורי מיצוי נמוכים של הזכויות בקרב האוכלוסיות להן נועדו אותן הטבות או קצבאות לסייע. הספרות המחקרית מראה שכאשר הטבות ניתנות באופן סלקטיבי ולא אוניברסאלי, קיימת הרבה פעמים בעיה קשה של מיצוי זכויות. ככל שהליך המיצוי מורכב יותר, כך הפגיעה יותר גדולה. במקרה הספציפי של הרפורמה, הבעייתיות גדולה עוד יותר, כאשר יש תחושה של שרירותיות בכך שמגורים בבניין אחד מזכים בהנחה של 50% ומגורים בבניין הסמוך אינם מזכים בשום הנחה.
שנית, הרפורמה כוללת עלייה משמעותית בהוצאות הנסיעה של חלק משמעותי מהאוכלוסייה העובדת. בכך, הרפורמה מייקרת את עלויות ההגעה לעבודה של חלק מהעובדים. בחלק מהעלויות יישאו המעסיקים, כאשר עלויות ההעסקה של העובדים יתייקרו עבורם. בחלק מהעלויות יישאו העובדים עצמם. לעניין זה יש לציין שצו ההרחבה המסדיר את נושא החזרי הוצאות הנסיעה לעובדים קובע סכום תקרה אשר לא עודכן או שונה בעקבות הרפורמה. גם כאן יש ספרות מחקרית עשירה שמראה שאם הגדלת עלויות ההעסקה של עובדים לא נעשית בצורה הדרגתית ומתונה, התוצאה עשויה להוביל לפגיעה בעובדים ובמעסיקים.
לסיכום, הדרך הנכונה לדאוג לצדק תחבורתי היא בשילוב בין קביעת תעריפים נמוכים בתחבורה ציבורית לכלל האוכלוסייה בישראל לצד שיפור דרכי ההגעה לתחבורה הציבורית לכלל האוכלוסייה כך שנוסעים לא יאלצו ללכת מרחקים ארוכים בשמש הקופחת עד לתחנת האוטובוס או הרכבת הקרובה.
ד"ר לילך לוריא, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב