הטלטלה במערכת הפוליטית נמשכת ונדמה כי ישראל מתקרבת בצעדי ענק לפירוק הממשלה ויציאה לבחירות. התארכות המלחמה לצד קידום חוק ההשתמטות טרפו את הקלפים וכל הסימנים מעידים על כך שמדובר בצעד בלתי נמנע. אולם, בניגוד למערכות הבחירות הקודמות, מרבית הישראלים לא מתכוונים ליפול שוב בפח של בנימין נתניהו. האיש, שבמשך שנים דאג להפריד בין חלקי העם לטובת שימור שלטונו הבלעדי, יטעם בקרוב את הדייסה שבישל לעצמו.
במערכת הבחירות הקרובה השיח הציבורי צפוי לעסוק באדם אחר, הנמסיס הנצחי, שהתחיל בתור ראש המטה בלשכת נתניהו והפך לאיום הפוליטי הגדול ביותר עליו - נפתלי בנט. שנתיים וחצי לאחר שסיים את תפקידו, ראש הממשלה לשעבר זוכה לאהדה ציבורית גדולה ולסקרי מנדטים מחמיאים, שבוע אחר שבוע.
בנט כבר מתחמם על הקווים ולאחרונה אף רשם את מפלגתו החדשה בפנקס המפלגות, זאת בזמן שהקואליציה כולה כבר נמצאת עמוק בתוך קמפיין הבחירות. איתמר בן גביר רץ לנגב עם מצלמות, בצלאל סמוטריץ' הציב אולטימטום על המלחמה בעזה למען חיזוק הבייס, ונתניהו יצא ברצף של שידורי לייב מהונדסים בפייסבוק.
בקואליציה שידרו לחץ אמיתי עם מסרים בוטים שיצאו נגד בנט בתקופה האחרונה, והודהדו בצינורות הרעל. כמויות הרפש, כמובן, צפויות להתגבר ככל שנתקרב ליום הבוחר. גם חברת הכנסת מירב בן ארי עוררה השבוע את תומכי הממשלה כאשר הצהירה בראיון לערוץ הכנסת כי ״היום אין אידיאולוגיות, יש רק כן ביבי או לא ביבי״. אז גברתי חברת הכנסת, כדאי לעדכן גרסה - ״כן בנט, לא בנט״ זה ה-״כן ביבי, לא ביבי״ החדש.
לאחר התקופה הקשה והמעייפת שעם ישראל עבר תחת המשמרת של הממשלה הנוכחית, הוא צמא לשינוי עמוק בהנהגה. צריך להודות שבנט הוא ככל הנראה לא האלטרנטיבה הטובה ביותר שיכולנו לבקש לעצמנו. בכל זאת, מדובר באדם שהיה בורג מרכזי בדרג המדיני במשך שנים ארוכות ומחזיק אף הוא באחריות משמעותית לאירועי השבעה באוקטובר.
אולם, לראשונה מאז נפילת ממשלת השינוי, הגלים בבריכה הפוליטית מגיעים לגבהים חדשים ומאיימים לשטוף כמעט את כל מה שהכרנו עד עכשיו. כמו שאמר ראש האופוזיציה דאז נתניהו: ״הבעיה היא לא אם הממשלה הזו היא לגיטימית, הבעיה עם הממשלה הזו היא שהיא מסוכנת ולכן אנחנו נפיל אותה הרבה יותר מוקדם ממה שאתם חושבים״. אולי הפעם זה לא יקרה מוקדם כמו שחשבנו - אבל אנחנו בהחלט קרובים מתמיד.