עם ישראל מתקיים בזכות הערבות ההדדית שבין חלקיו. רק אותה ערבות תציל אותנו מהשמדה, וצבא ההגנה לישראל הוא הפלטפורמה המרכזית שבאמצעותה מגיעה הערבות ההדדית לידי ביטוי.
מאז פרוץ המלחמה אנחנו חווים צונמי של שנאה בכל העולם כלפי יהודים וכלפי מדינת ישראל. אם לא היה ברור לנו קודם, עכשיו ברור שאם אין אנו לנו, מי לנו. ב־7 באוקטובר התפיסה של צבא קטן וחכם וההישענות על טכנולוגיה במקום על אנשים מסורים, קרסו. על כן, מתוך הכרה בצורך ביצירת צבא גדול, מלוכד ומלכד, יש לחשוב מחדש על השתתפות בשירות של חלקי העם השונים והאזרחים במדינה.
אין עוררין על כך שלימודי קודש הם ערך מכונן במדינה היהודית. עם זאת, כפי שבשנת 1948 בן־גוריון והחרדים סיכמו על פטור לצורך לימודי קודש ל־400 עילויים, וחיוב השאר בגיוס, כך היום על החרדים להבין שעליהם לתרום את חלקם. הדבר נכון גם לסרבני גיוס ופטוּרים מגיוס למיניהם מקרב האוכלוסייה החילונית. גם להם יימצא פתרון מתאים במסגרת השירות עבור המדינה. וגם האוכלוסייה הערבית בישראל חייבת לשרת את המדינה, והמדינה היא זו שתחליט איזו מסגרת מתאימה לאוכלוסייה זו.
צה”ל ירחיב את המסגרות לחרדים, ויוקמו גדודים חרדיים חדשים, של לוחמים ושל תומכי לחימה. יוסדרו מסלולי ישיבות הסדר חרדיות. צה”ל יקים עתודה תורנית במגזר החרדי לבני ישיבה מצוינים. תלמידי העתודה התורנית יישארו ללמוד במקומותיהם, ובחופשות יעסקו במרוכז בפעילות המותאמת להם במסגרת הזרוע האזרחית.
המהלך כולו ילווה במתן תמלוגים ותמריצים משמעותיים ללוחמים ולתומכי לחימה. בד בבד יושתו סנקציות פליליות וכלכליות על מסרבים ומשתמטים: אלו שלא יתרמו את חלקם בנשיאה בנטל לא יוכלו להיות עובדי מדינה, תבוטל זכאותם להטבות מס וקצבאות ילדים והם אף יחויבו בתשלום השתתפות מוגדל עבור שירותי רפואה ורווחה.
שילוב המגזרים החסרים בצבא הוא תהליך שייפרס על פני כמה שנים ויש לקדמו בהסכמה רחבה. לכן מוצע כי לאחר חקיקת החוק תיקבע תקופת התארגנות של שנתיים, במהלכה צה”ל ייערך לקראת המתגייסים הנוספים. תהליך הגיוס יושלם בתוך שבע שנים בחברה החרדית, ובתוך תשע שנים במגזר הערבי.
התרעות פיקוד העורף