במקביל - בחשיפה השבוע של העיתון "לה פיגארו", התגלה כי לבקשת ממשלת צרפת הוכן דו"ח על "האחים המוסלמים והאסלאמיזם הפוליטי בצרפת". הדו"ח הוזמן במאי 2024 והוגש למועצת ההגנה והביטחון הלאומי של צרפת – מעין קבינט ביטחוני שבראשו עומד הנשיא מקרון, ונועד לבחון את ההשפעה שיש לארגון "האחים המוסלמים" בחברה הצרפתית.
על הכנתו עמלו במשך שנה מומחים ממשרדי הפנים והחוץ הצרפתי, שראיינו עשרות אנשים ברחבי צרפת. בין היתר הם נפגשו עם חוקרי אוניברסיטה ומנהיגים בקהילה המוסלמית בצרפת. הם שמעו גם את מנהלי עמותת "מוסלמים בצרפת", הידועה כאמור כמקורבת לאחים המוסלמים. הדו"ח נכתב על ידי מפקד משטרת מחוז לשעבר ושגריר לשעבר, ששמותיהם לא נחשפו.
תוצאות הדו"ח עגומות ומעלות מציאות חמורה, וישיבת ממשלה מיוחדת התכנסה בשבוע שעבר כדי לדון במסקנותיו. מהדו"ח עולה כי, ההשתלטות המוסלמית בצרפת נמשכת - עמותת "המוסלמים בצרפת", היא למעשה השלוחה של תנועת האחים המוסלמים במדינה, מפעילה 139 מרכזי תפילה וחינוך של האחים המוסלמים, המפוזרים ב-55 מחוזות (מתוך 101). על פי הדו"ח, לפחות 22 מהם נמצאים בסיכון ל"הדתה מוסלמית", בעיקר בצפון צרפת, באזור העיר מרסיי שבדרום המדינה ובפרברי פריז. על פי הממצאים, פועלים בצרפת בין 400 ל-1,000 חברים בגרעין הקיצוני של האחים המוסלמים.
הדו"ח מצביע גם על מימון קטארי וסעודי הנמשך כבר שנים ארוכות. החשש הוא מתרחיש דומה לזה שאירע בבלגיה, שבה מפלגות אסלאמיסטיות התמודדו בבחירות המקומיות והלאומיות ואחת מהן אף דורשת את החלת חוקי השריעה (ההלכה האיסלאמית).
בדו"ח נקבע ש"האחים המוסלמים" פועלים בו זמנית לחזק את הבדלנות של קהילות המוסלמים, ולחדור למסגרות חברתיות, חינוכיות וספורטיביות כדי לשנות את החברות האירופיות מבפנים. מטרת הארגון היא להשריש באירופה את הפונדמנטליזם האסלאמי ולהכין את הקרקע להפיכת צרפת ומדינות נוספות למדינות אסלאמיות
לפי הדו"ח, יש "תחושת אי נוחות בקרב הקהילה המוסלמית, שרואה את העמדה הצרפתית כתומכת באופן פומבי בישראל בתור 'אסלאמופוביה של המדינה". התפיסה הזו למרות שאינה עומדת במבחן המציאות, מנוצלת על ידי פעילי התנועה", קובע הדו"ח.
עם זאת, במקום להסביר למוסלמים שתפיסה זו מעוותת ומנוצלת לרעה בידי "האחים המוסלמים", ממליצים מחברי הדו"ח המלצות מעשיות שנועדו להפחית את תחושות הדחייה בקרב האוכלוסייה האסלאמית בצרפת - להסדיר את הליכי הקבורה המוסלמית, ללמד ערבית בבתי הספר הציבוריים ולשנות את העמדה הצרפתית כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני - "כדי לסתור את הנרטיב הזה, הכרה מצד צרפת במדינה פלסטינית לצד ישראל בגבולות בטוחים ומוכרים תוכל להרגיע את התסכולים".
ואלו הן רק ההתפתחויות של החודש האחרון בכל הנוגע לצרפת. אם נביט אחורה בזמן, נגלה שהמעורבות הצרפתית הבלתי נלאית במזה"ת שייכת לימי המנדטים של הסכמי סייקס פיקו (1915), ובעוד שבריטניה עצמה סיימה את מעורבותה ההאזורית בסוף שנת ה-40 של המאה ה-20, הרי שצרפת נאחזת בקרנות המזבח ולא מרפה.
מקרה בולט אחרון למעורבות הצרפתית באזורנו נחשף גם הוא בעיתון הצרפתי לה פיגארו במהלך שנת 2024, וממנו עולה שצרפת סייעה "לטייח" ולסגור את תחקיר הפיצוץ הגדול בנמל בירות (2020) כך שלא יפגע בחזבאללה, וזאת בתמורה לבלעדיות/הרשאות מיוחדות בנמל ביירות לחברת הספנות הלאומית הצרפתית CMA CGM.
מכל אלו, ברור שהמעורבות הצרפתית במזה"ת אינה "נקייה" ואינה מגיעה ממקום ערכי וטוב. לצד שימור המעמד וההשפעה הצרפתית הבינ"ל (על משקל מעצמה אירופאית) מטרתה היא גם לסייע בהרגעת תמונת המצב העגומה הפנים צרפתית בכל הנוגע לאסלאם הפוליטי בתוכה, ויתכן שאולי היא משקפת גם ניסיון של הנשיא מקרון לבלוט אישית על מנת לקבל תפקיד כזה או אחר באיחוד האירופי עם סיום כהונתו כנשיא.
המסקנה מכאן היא אחת – צרפת לא פועלת ממניעים ערכיים ומערכתיים אלא מאינטרסים צרים ומטרתה היא אחת – לשמר את הסדר הישן במזה"ת, שבו יש לה השפעה ויכולת "לבחוש" בנעשה לטובתה היא.
לפיכך, ניתן בהחלט להסיק כי כל עוד צרפת תהיה בתמונה, היא תוסיף להניח מכשולים לסדר חדש במזרח התיכון, ותנסה להותיר על כנו לפחות חלק מהסדר הישן והרע לישראל שאיפיין את האזור במשך שנים כה רבות.
נכון יהיה שמדינת ישראל תחשב מסלול מחדש בכל הנוגע למעורבות הצרפתית באזור, ותתחיל למנן/לחסום את צרפת ממעורבות באזור. אפשר להתחיל (בסיוע של ארה"ב כמובן) עם הוצאתה של צרפת מחברות קבועה בשיחות המעקב אחר יישום הפסקת האש בלבנון (בפרט בשל הדברים שאמר מקרון לאחרונה בסוגייה זו) ולהמשיך עם חסימת מעורבותה בסוריה וכמובן בסוגיה הפלסטינית, שבה צרפת פועלת משיקולי פנים צרפתיים בעיקר, כדי לעמת את ישראל עם אחד המרכיבים שאליהם רוב הציבור בישראל מתנגד בעיתוי הנוכחי.
התרעות פיקוד העורף