כשהמפלצת נחשפת כעכבר: מה חושף ניתוח שפת הגוף של חמינאי על המנהיג שרועד מפחד

דיקטטורים מרתקים אותנו באופן כמעט מחליא. משהו בדמויות הקשות והמלאות עד אפס מקום בגרנדיוזיות נרקיסיסטית, ובמקרה של עלי חמינאי אולי אפילו גם באלימות פסיכופתית – מצית סקרנות שלא ניתן להתעלם ממנה. התופעה מעוררת שאלה מטרידה: איך המין האנושי חוזר שוב ושוב על אותה טעות היסטורית קטלנית? איך אנחנו מאפשרים לרודנים כאלה להתפתח, ולמעשה גם בוחרים בהם – רק כדי לגלות מאוחר מדי שהם גוררים את עמם ואת העולם כולו לתהום?

יש גם משהו מתוק במיוחד בצפייה בנפילתו של אויב. אמנם עוש לא הגענו לשם, אך הסימנים מצביעים על כך שאנחנו קרובים מתמיד לרגע הזה.

לא צריך תואר במדעי ההתנהגות כדי לזהות את הסדקים, אבל ניתוח מעמיק של שפת הגוף שלו חושף אמת מרתקת: הטיראן מטהראן, שהצליח במשך עשרות שנים להטיל אימה על העולם, מתגלה כעכבר קטן הרועד בצלו שלו.

בפתיחת הנאום, חמינאי עוסק במלאכה מוכרת - שבחים נרגשים לעם האיראני, ה"חזק והאיתן". המילים זורמות - חלקות ומתוקות, אך חבל שהגוף שלו מספר סיפור אחר לגמרי.

המסר האמיתי נחשף בבהירות מטרידה: המנהיג העליון כועס על העם האיראני. הכעס הזה עולה אוטומטית כל פעם שהוא נאלץ להתייחס אליהם כ"יקרים" - כאילו המילים עצמן מעוררות בו תגובה של זעם בלתי נשלט. ה"עם היקר" הוא ביטוי חלול הנאמר מתוך כפייה פוליטית, אבל הגוף לא יודע לשקר כמו הפה.

עוד רגע מביך במיוחד מתגלה כאשר חמינאי טוען שהאויב הוא זה שכפה על העם האיראני את המלחמה הנוכחית ואת המצב המאתגר. "האויב ייצר את המצב הזה", הוא אומר - וברגע שהמילה "ייצר" יוצאת מפיו, שוב בורחת לו מיקרו-הבעת ההפתעה המוכרת. אותה הרמת גבות אותה חשפנו קודם - גם הפעם, הגוף שלו מופתע שוב ממה שיוצא מהפה שלו.

טיפש הוא לא, והוא יודע בדיוק מי יצר את המצב הקטלני הזה - הוא עצמו. המוח התת-מודע שלו מסרב לקבל את השקר, ומביע את התנגדותו בתנועת הניעור הקלה. בעוד הפה מפליט תירוצים חלולים, הגוף אומר את האמת: "לא, זה לא האויב שיצר את המצב הזה - זה אני".

המסקנה חדה כתער: הוא עושה את זה רק כי אין לו ברירה. אין לו שום רצון אמיתי לשלום - הוא רוצה דם ומלחמה, והשמדה של העם היהודי וארה"ב. זוהי הוכחה שכל בקשת השלום היא תחבולה זמנית של אדם שנקלע לפינה. ברגע שהלחץ יקל - הוא יחזור למטרותיו האמיתיות.

ועכשיו, הרשו לי לחגוג על דמו של חמינאי - ויותר מכך, אני מזמינה אתכם לחגוג יחד איתי. למה? כי חמינאי מפוחד ומבוהל כמו ילד קטן. הוא מכריז בגאווה ש"האומה האיראנית לעולם לא תיכנע" - ומיד משפיל מבט, מוריד את הגבות ומרים אותן שוב. בשפת גוף זה נקרא "הורדת מסך" - סימן מובהק לשקר. אז הוא לא כזה חזק בכלל, לא?

הטיראן מטהראן? מתגלה כעכבר מפוחד שרוצה רק לעצום עיניים ושהסיוט יעבור. ובכן, חמינאי - הסיוט רק מתחיל.