בטרם נדון במצבנו הביטחוני ברצועת עזה, חשוב לציין כי הדברים הנאמרים כאן מבוססים על עובדות מוצקות, ולא על פרשנויות. למרבה התדהמה, נדמה כי בישראל חיים אנשים רבים מדי במה שניתן לכנות "גן עדן של שוטים". נראה שהאמת אינה נר לרגליהם, טווח ראייתם מצומצם באופן קיצוני, והם שרויים במציאות מדומה.
אנשים אלו ניזונים ממידע שקרי, אינם מסוגלים להביט אל עבר העתיד וחוששים להתמודד עם האמת, חבורה של לקקנים ומתרפסים. תופעה זו אינה חדשה והיא חזרה על עצמה לאורך ההיסטוריה שלנו: בחורבן הבית הראשון והשני, בתקופת השואה וגם באירועי עוטף עזה האחרונים. הגורם המרכזי לכך הוא חולשה פנימית: ריקבון מוסרי וחוסר אחדות בעם שהחלישו את הממלכה מבפנים, והקשו עליה להתמודד עם איומים חיצוניים. לסיכום, התדרדרות מוסרית ורוחנית של עם ישראל, לצד שגיאות אסטרטגיות ומדיניות, הובילו למצבים אלו.
אותם אנשים מספקים רוח גבית למנהיגות שכשלה לחלוטין בהכנת צבא היבשה והעורף למלחמה ומעניקים לגיטימציה להמשך מהלכים ההורסים את המדינה. אותם בורים ועמי ארצות אינם מעמיקים בהבנת העובדות, מרפרפים בין השורות, מסיקים מסקנות בדיוניות ומצהירים הצהרות המנותקות מהמציאות. השוטים האלה מהווים אסון עבורנו, שכן הם מרדימים את האומה, המתעסקת בעברה במקום להתמודד עם עתידה.
פערים אסטרטגיים בהיערכות הביטחונית
אנו עדים לפער עצום בין ההתכוננות רבת השנים, המוכנות והמצוינות של חיל האוויר בפעולותיו, כפי שראינו על אדמת איראן, לבין ההזנחה והרשלנות הפושעת שנמשכו שנים רבות בהכנת העורף וצבא היבשה למלחמה (כולנו ראינו את המחירים הכבדים מאוד ששילמנו בעורף ובצבא היבשה במהלך המלחמה בגלל חוסר מוכנות, אבל הזחיחות והאופוריה של חבורת השוטים הייתה בשמיים).
נושאים אלה הועלו על ידי שנים רבות בפני הדרג המדיני והדרג הצבאי. במשך שנים, מקבלי ההחלטות בישראל לא הבינו שהמלחמות השתנו, וכי העורף יהיה במרכז המערכה, בניגוד למלחמות קודמות שהתנהלו בחזיתות בלבד. הם גם לא הבינו כי ללא צבא יבשה כשיר, לא ניתן להגן על גבולות המדינה, וגם לא ניתן לנצח במלחמה. הדבר דומה למשמעותה של תמונת "שלושת הקופים", המסמלת אדישות, התעלמות מבעיות וחוסר נכונות להתערב כשנדרש.
המצב ברצועת עזה והשלכותיו
דוגמה לכך היא המתרחש כיום ברצועת עזה. אנו נלחמים שם במלחמה שאיבדה את תכליתה, מלחמה שבה נהרגים לנו חיילים באופן תדיר, כפי שהוכח שוב באירוע הקשה האחרון בעזה, שבו שבעה לוחמים נהרגו מפגיעת מטען חבלה בנגמ"ש הנדסי מסוג "פומה". התוצאה היא נוראה: שבעה הרוגים.
זוהי מלחמה שאין בה סיכוי לשחרר את כל החטופים. זוהי מלחמה מדשדשת עם כוחות שחוקים וקטנים, שאינם מסוגלים להישאר לאורך זמן במקומות שכבשו, ואינם מסוגלים להתפרס על כל רצועת עזה. הם גם אינם מסוגלים לפוצץ מאות קילומטרים של מנהרות. התוצאה היא הרת אסון: אי יכולת להשיג את מטרות המלחמה, שהן הכרעת חמאס ושחרור כל החטופים.
סכנות חיצוניות ופנימיות
חבורה של שוטים, בורים ועמי ארצות מגבים את הרמטכ"ל, שר הביטחון ואת ראש הממשלה בדרכם הנלוזה ברצועת עזה. זוהי אנטי-תזה מוחלטת, של מאה ושמונים מעלות, בין יכולותיו של חיל האוויר ליכולותיו של צבא היבשה. ללא צבא יבשה חזק, אנו עלולים לאבד את המדינה מול כל כוחות האופל המתעצמים בגבולותינו.
את חמאס לבדו איננו יכולים להכריע. את חיזבאללה לא הכרענו, והוא מתחזק מחדש. לסוריה נכנסו הטורקים, צבא חזק המאיים על מדינת ישראל. לאורך שלוש מאות קילומטרים של גבול ירדן נבנה בימים אלה כוח גרילה בתמיכת איראן, שמסוכן בעשרות מונים מחמאס ברצועת עזה. מצרים, בעלת הצבא החזק במזרח התיכון, מפנה לנו עורף ומתאמנת לקראת מלחמה עם ישראל. יהודה ושומרון היא חבית חומר נפץ, וזו רק שאלה של זמן עד שתתפוצץ. אלפי קיצונים בתוככי מדינת ישראל שביום פקודה יצאו באלפיהם מבתיהם וישטפו את הרחובות, ויפגעו ויהרסו כל מי שעומד בדרכם. ומול כל האויבים שצוינו, אין לנו כוחות יבשתיים שיעמדו מולם להגן על המדינה ולהתקיף בחזרה.
הדרך קדימה
המלחמה הזו נמשכת אך ורק בגלל שיקולי הישרדות של הממשלה. קיימת חשיבות עליונה שבמסגרת ההסכמים בין ארצות הברית והאיראנים, ישראל תסכים לסיים את המלחמה ברצועת עזה, לשחרר את כל החטופים, למנוע הרוגים נוספים ולהציל את כבודו של צבא היבשה. רק אז נוכל להתחיל בשיקומו, כך שיוכל להגן בבוא העת על גבולות המדינה, עם יכולות של התקפה והכרעה.
התרעות פיקוד העורף