באותו לילה, אדלשטיין, בן למשפחת מתבוללים שגילה את היהדות וחזר בתשובה, השיג איכשהו שני גפרורים. הוא נעמד מול הסורגים בחלון, והדליק אותם עד שהאש חרכה את אצבעותיו. "אני לא יודע אפילו אם יצאתי ידי חובת המצווה", סיפר בעבר, "אבל עבורי, באותו הלילה, מעט מן האור דחה הרבה מאוד חושך".
זה יהיה מסע קשה. אדלשטיין ייתקל בו בהרבה מאוד אירועים ודמויות - תנינים, הרי געש מתפרצים, מכשפות ועוד. פגרת הכנסת באה לו בול בזמן. לארגן מחשבות, להתחבר עם כל הגורמים במערכת הפוליטית הרשמית, ובעיקר עם אלה שמחוצה לה, כדי להמציא את עצמו מחדש. מבחוץ זה נראה כמו משבר ענק, צינוק פוליטי. בעיניי, בעזרת מהלכים נכונים יולי עוד יצא ממנו, ובענק. אסביר.
זה הערך שעליו נלך לבחירות הבאות. ולמרות הרצון העז של הקפלניסטים ושות' להדביק לכל ימני אוהב ישראל במדינה הזו את התואר "ביביסט" במטרה לעלוב בו ולשבור את רוחו, הימניים הרבה יותר נבונים מהדרך שבה הם מוצגים בתקשורת ועל בימות המפגינים נגד נתניהו. כבר נכתב כאן רבות על הוואקום בימין. על כך שחוץ מנתניהו, חסר כאן מנהיג איכותי שינהיג את המדינה בממלכתיות, בשום שכל, באיכות. "ימין אלגנטי" אני קוראת לזה.
יולי אדלשטיין הוא בדיוק אחד כזה. הבור שהוא נמצא בו כרגע זמני. אדלשטיין, כזכור, כבר יצא מבורות עמוקים ממנו. נתראה בבחירות 2026. מי יודע, אולי בסביבות יולי...
להפיק את המוות
אני לא חובבת רוק כבד, מודה, אבל בהחלט חובבת אנשים פורצי דרך. כאלה שחושבים באופן שונה, שיש בהם אומץ לעשות מה שאף אחד לא עשה לפניהם ולשים פס על כל מי שיש לו מה להגיד (כאלה לא חסר). אוזי אוסבורן, שהלך השבוע לעולמו בביתו, עטוף בבני משפחתו, היה אחד כזה. לא אופתע אם מדובר פה בהמתת חסד. למרות התדמית הפרועה, האיש דאג לתכנן הכול, עד הפרט האחרון.
גם מופע הפרידה תוכנן כך, בקפידה. בעיר הולדתו של אוסבורן, ברמינגהאם, מקום היווסדה של בלאק סאבת', הלהקה שהנהיג ושאיתה התאחד על הבמה - סחף אוסבורן את הקהל בחמש קלאסיקות של רוק כבד, וסיים ב"פרנואיד", הלהיט האייקוני של הלהקה. מטאליקה, גאנז אנד רוזס ועוד עלו לחלוק לו כבוד. הכנסות הערב חולקו בין עמותות הפועלות למען חולי פרקינסון ובין בתי חולים מקומיים.
אוזי אוסבורן הפיק לעצמו חיים מלאים, לונה פארק של עליות, מורדות, אהבה, יצירה ותשוקה, וכך גם הפיק את המוות שלו. בסוף, לקינוח, הקדיש את ההפקה למען הארכת חייהם, ולא פחות חשוב מכך - איכות חייהם, של אחרים. מקסים. גוד ביי, אוזי.
לעבוד בלשדרג
היום שלי מחולק כך: חצי מוקדש לחיפוש מטען לטלפון, ובחצי השני - שאר הדברים. השבוע, גם החצי השני הוקדש לענייני תקשורת, כלומר לטלפון שלי. החלטתי לשדרג אותו. את המכשיר הישן העברתי לילדה, כי ממילא הוא יוטח כל כמה דקות על הרצפה וינתפץ עליה, כמו חברו - שלט הטלוויזיה, אז למה לקנות חדש.
התרעות פיקוד העורף