מדובר בזכויות שאינן "הגנה לחשודים" בלבד, אלא חלק ממארג כללי של הגינות דיונית, המהווה תשתית חוקתית לכל הליך פלילי. ההגנה על זכויות החשודים נגזרת ויונקת את כוחה מאותם כללים וחוקים אשר מטרתם להגן גם על נפגעות ונפגעי עבירה, ומכאן החשיבות שלהם.
תלונה משטרתית שהוגשה לפני זמן רב - גבולות הדין הפלילי
הפסיקה מכירה בכך שלנפגעת עבירת מין עשוי לקחת זמן עד שתוכל להתלונן (בשל טראומה, בושה וכו'), אך שיהוי חסר הסבר או מגמתי יכול להיחשב כפגיעה בזכויות החשוד.
למרות שבתי המשפט מכירים באפשרות כי תלונה בעבירת מין תוגש בשיהוי, לעיתים מסיבות מוצדקות כגון טראומה או פחד - הרי שכאשר מדובר בעדות המתארת אירועים שהתרחשו לפני שנים רבות, עולות סוגיות משפטיות כבדות משקל:
פתיחה בחקירה פלילית והליך פלילי כנגד אדם, בגין עבירה, ולרבות בעבירת מין שחלפו שנים רבות מאז מועד התרחשותה הלכאורי, או ממועד הגשת התלונה לראשונה, בייחוד כאשר העבירה התיישנה, עשויים להביא לפגיעה קשה בזכויותיו של החשוד או הנאשם, וביכולת שלו להתגונן מפני החשוד או האישום, בין היתר מן הסיבות הבאות: החשוד לא יכול לאתר עדים, ראיות, או לתעד אירועים מהעבר; אין מסמכים, תיעוד או ראיות טכנולוגיות; לא ניתן לבצע עימות, כי אחד הצדדים כבר אינו זמין (בנסיבות טבעיות או משפטיות); הזיכרון האנושי נשחק - הן של המתלוננת והן של החשוד.
פרסום שמו של חשוד - פגיעה בזכות יסוד
פרסום שמו של חשוד בעבירה פלילית - עוד טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום - מהווה פגיעה קשה בזכויות יסוד: זכותו של אדם לשם טוב, לחזקת החפות ולהליך הוגן.
במקרה של ח"כ מילביצקי, פרסום שמו והפצת פרטי החקירה לתקשורת נעשו סמוך למינויו הצפוי ליו"ר ועדת הכספים - דבר שהוביל לטענות בדבר מניעים פוליטיים לזימונו לחקירה תחת אזהרה. גם אם רשויות האכיפה פועלות בתום לב, על המערכת המשפטית להקפיד על דיון ענייני ולמנוע חריגה מכללי ההליך ההוגן.
פרסומו של חשוד בשלב מוקדם, כשהחקירה טרם הבשילה, עלול להסב לו נזק בלתי הפיך - אישי, משפחתי, תעסוקתי וציבורי - ופוגע באמינותה של מערכת האכיפה והמשפט.
סיכום
אין מחלוקת על חשיבותן של חקירות אפקטיביות בעבירות מין - גם כאשר האירועים התרחשו לפני שנים. אך לצד חקר האמת, מוטלת חובה חוקתית על רשויות האכיפה והמשפט להבטיח לכל חשוד את זכותו להליך הוגן, למנוע שפיטה מוקדמת בתקשורת, ולהפעיל זהירות מרבית בחקירות רגישות בעלות הד ציבורי.
פרשת חנוך מילביצקי, כמו מקרים אחרים בעבר, מחייבת את קהילת המשפטנים לבחון מחדש את גבולות השיח הציבורי ואת אחריות גופי החקירה לפעול באחריות, בשיקול דעת ובמידתיות. רק כך ניתן להבטיח הליך צודק באמת - לכל הצדדים.
התרעות פיקוד העורף