עד לפגישה הזאת הקפידו במטה על מידור מוחלט. מעטים ידעו איך נראה המערך כולו, מהיכן הוא ממומן וכיצד הוא פועל. יד ימינו של טל זילברשטיין, שהיה ממנהלי הקמפיין, פגש את א' לשיחה ואחרי דקות ספורות החל משחרר את חרצובות לשונו, הרבה מעבר למה שהתירו כללי הסודיות. על לוח שהיה קבוע על קיר החדר הוא שרטט עיגול גדול, כתב בתוכו "ישראל אחת", והחל מצייר ממנו החוצה חצים עם שמות העמותות שקיבלו את הכספים והופעלו לטובת המטה. "זה לא באמת שמישהו מתעניין כרגע בענייני המובטלים או נהגי המוניות", הסביר, בלי לדעת שמכשיר ההקלטה בכיסו של א' מתעד הכל, "אנחנו מעבירים דרכם את הכספים. זה הכל".
א' יצא מהפגישה המום. יום-יומיים עוד התלבט מה לעשות במידע שבידו, לפני שהתקשר להתייעץ עם חבר שהכיר במשרד ראש הממשלה. "אסור לי לעסוק בזה", התנצל החבר, "קח את הטלפון של ציפי לבני. היא תדע מה לעשות". כמה שעות אחר כך כבר ישב א' עם לבני בבית קפה בקניון איילון ברמת גן ושחזר על דף את מפת העמותות, כפי שזו הוצגה לו. לבני ביקשה לחשוב מה היא עושה עם המידע הזה וכבר למחרת טלפנה אל א'. "אני מחכה לך אצל לימור לבנת בבית. תגיע", ביקשה. על הספה, בביתה של לבנת, שלף א' את מכשיר ההקלטה והשמיע לה וללבני את השיחה שהקליט במשרדי ישראל אחת. "יצא להן עשן מהאוזניים", נזכר אתמול. כמה ימים אחר כך הוצלב המידע של א' עם מידע שהביאו מיקי איתן ולבנת משני מקורות אחרים. פרשת העמותות יצאה לדרך. בליכוד הקימו צוות בדיקה בניסיון להתחקות אחר שרשרת העמותות. בראשו עמד מיקי איתן. לצדו פעלו גם לבנת ולבני.
זמן קצר אחרי הבחירות פרסמתי ב"מקור ראשון" סדרה של כתבות תחקיר על פעילות העמותות. לבני דרשה מהמשטרה לפתוח בחקירה נגד ברק ונגד הרצוג. "מדובר בעבירות פליליות שכל מי שנטל בהן חלק חייב להיות מועמד לדין", אמרה. כשדוח מבקר המדינה הצביע על הרצוג כמי שניצח על הזרמת הכספים לכל העמותות, לבני דרשה שוב חקירה. "העימות סביב פרשת העמותות הוא לא בין ימין לשמאל", הסבירה, "אלא בין שומרי החוק לבין קבוצה עבריינית, שראש הממשלה עומד בראשה. אם קיים צדק במדינת ישראל, ראש הממשלה כמו כל יתר אנשיו שעסקו בנושא העמותות, יצטרכו לתת את הדין. מאז מערכת הבחירות אני מסתובבת עם מועקה שהשלטון נקנה בכסף".
באחד מנאומיה בכנסת כינתה את מה שעשו אנשיו של ברק בעמותות "גועל נפש". "מה שקרה בבחירות האחרונות הוא שקבוצה של אנשים החליטה להגיע לשלטון. ולהגיע לשלטון עולה כסף", אמרה בהזדמנות אחרת, במסגרת דיון בהצעת אי אמון בממשלה. ייתכן שח"כ הרצוג הוא אכן "אדם ערכי וראוי", כפי שקבעה ציפי לבני של השבוע. כך או כך, לבני חייבת לספק כמה הסברים. האם היא טעתה בהרצוג אז? האם מה שנראה היה לה כ"גועל נפש" וכעבריינות, נראה לה אחרת, ממרחק הזמן? ואולי, מי שכבר הסתדרה בעבר לצדם של אריאל שרון ושל אהוד אולמרט ולא ראתה בזה בעיה, תסתדר בקלות גם הפעם.
בתשובה לשאלה "מי המועמד המועדף עליך", עשו הסוקרים תרגיל ובמקום להציב את הרצוג מול בנימין נתניהו, הציבו אותו מול נתניהו וגדעון סער גם יחד. כשנתניהו קיבל 23% , הרצוג 22% וסער 13% , הכריז הפרשן: "יש תיקו במועמדות לראשות הממשלה". פרשני ערוץ 10 יודעים היטב שהקולות של סער ושל נתניהו מגיעים מאותה קופה בדיוק. תוציא את סער מהשאלה ונתניהו מקבל את כל האחוזים שלו ומביס את הרצוג. תוסיף לשאלה גם את גלעד ארדן, את משה פייגלין ואת ישראל כץ ותקבל את התמיכה בליכוד מתחלקת בין כולם ואת בוז'י הופך בשנייה למלך ישראל. בלוף, בקיצור.
בגין מוזכר לשבח בכל מקום שבו אפשר להציב אותו בהשוואה לנתניהו. בגין הוא ההגון, הטוב, המתון, זה שכולנו מתגעגעים אליו בפוליטיקה. נתניהו הוא ההפך מכל אלה. השבוע עלעלתי קצת בקטעי העיתונות שקיבלו את פניו של בגין כששב לליכוד אחרי הפסקה, לקראת בחירות 2009 . עלעלתי וצחקתי. החבירה של נתניהו אליו הוצגה כהליכה מהליכוד המתון הישן של פעם, אל עבר בני בגין הקיצוני. כמו באלף הזדמנויות אחרות, שוב גילתה העיתונות דאגה מכך שהליכוד שובר ימינה. מפלגת קדימה הוציאה אז הודעה לעיתונות, שלפיה "המשמעות של הצעד הפוליטי הזה היא שהליכוד מאמץ את דרכו של בני בגין, ששוללת כל משא ומתן ופשרה ואינה נותנת שום תקווה למדינת ישראל". כל זה, כזכור, נגמר ברגע, כשבגין לא הצליח להתברג לרשימת המפלגה לכנסת.
התרעות פיקוד העורף