המשך כהונה, נבצרות, התפטרות או בחירות: אלו האפשרויות העומדות בפני נתניהו

ביום ה־101 רואים את הממשלה כאילו התפטרה. במקרה של התפטרות הממשלה, היא ממשיכה במילוי תפקידה עד שמרכיבים ממשלה חדשה.

לא. על פי חוק יסוד הממשלה, ראש הממשלה רשאי להתפטר מתפקידו (לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו זו) על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה. במקרה של התפטרות ראש הממשלה – גם כאן (כמו ביום ה־101 לנבצרות) רואים את כל הממשלה כאילו התפטרה. התפטרות הממשלה לא מביאה לבחירות באופן אוטומטי, ונשיא המדינה חייב לפתוח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה. עד שתיבחר ממשלה חדשה, ממשיכה הממשלה שהתפטרה לכהן והיא בעצם נחשבת "ממשלת מעבר".

מצד אחד, ממשלת מעבר חייבת לנהוג באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת. מצד שני, עליה להבטיח יציבות והמשכיות. בית המשפט קבע כי מוטלת עליה חובת איפוק, ועל כן היא צריכה להפעיל את כל סמכויותיה בסבירות ובמידתיות. הדעה הרווחת היא שמרגע שממשלה מתפטרת והופכת לממשלת מעבר, הרי ש"אין יוצא ואין בא". היינו, השרים "קשורים" לשולחן הממשלה ולתפקידיהם, עד שתיכון ממשלה חדשה.

תפיסה זו אכן הייתה מקובלת בישראל בעבר, אלא שעל פי חוק יסוד הממשלה החדש, המצב שונה וממשלת מעבר היא ממשלה שמבחינה עקרונית "יש יוצא ויש בא ממנה". ראש הממשלה ימשיך לכהן, אבל שרים יכולים להתפטר מתפקידם וראש הממשלה יכול לפטר שר. תחום מעניין שבו נדרשת זהירות מיוחדת בתקופת ממשלת מעבר הוא תחום המינויים. למשל, בעבר פסק בית המשפט העליון כי יש לעכב את בחירת הרבנים הראשיים עד לאחר הבחירות לכנסת והרכבת הממשלה. יש בעניין זה גם הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, המחייבות הקפדה מיוחדת בכל הנוגע למינויים למשרות בכירות בשירות המדינה.

כן. הכנסת היא הרשות המפקחת על הממשלה, וקיימת בידיה הסמכות להביע אי אמון בממשלה. הדבר דורש החלטה של הכנסת ברוב של 61 חברי כנסת, והסכמה של כל 61 חברי הכנסת להביע אמון בממשלה אחרת (שיכולה להיות זהה לממשלה זו, אבל בראשותו של חבר ליכוד אחר). החלטה זו של הכנסת ברוב של חברי כנסת, חייבת לכלול את קווי היסוד של הממשלה החדשה ואת חלוקת התפקידים בין השרים. במקרה כזה, הממשלה החדשה מתחילה לכהן ברגע שהכנסת הביעה בה אמון. זהו הסדר חדש יחסית בחוק יסוד הממשלה, המכונה "אי אמון קונסטרוקטיבי".

ראש הממשלה המתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד שתיכון ממשלה חדשה, והממשלה כאמור נחשבת ממשלת מעבר.

על פי חוק יסוד הממשלה, יש לראש ממשלה אפשרות לפזר את הכנסת בצו, בהסכמת נשיא המדינה, כאשר קיים רוב בכנסת המתנגד לממשלה ועקב כך הממשלה איננה יכולה לפעול באופן תקין. אלה אינן הנסיבות כיום. הסמכות להביא לבחירות מוקדמות נתונה לכנסת. הכנסת היא זו שיכולה להתפזר לפני תום תקופת הכהונה שלה, באמצעות חוק שנתקבל ברוב של 61 ח"כים. בחוק זה ייקבע המועד לבחירות חדשות.

יש הבדל בין "יכול" מבחינה משפטית לבין "ראוי" מבחינה ציבורית. על פי נוסחו של חוק יסוד הממשלה, לא קיימת מניעה משפטית להמשך כהונתו של ראש הממשלה. מבחינה משפטית, לא מוטלת על ראש הממשלה חובה להתפטר מתפקידו, ועל פי חוק יסוד הממשלה הוא יכול להמשיך לכהן. אם וכאשר יוחלט, בסופו של ההליך, להגיש נגדו כתב אישום - יחזור הדיון למגרש המשפטי.

ההתפתחות של הימים האחרונים בחקירות נגד ראש הממשלה מציבה את המערכת הפוליטית בפני דילמה חדשה. בעיית ריבוי חקירות אינה פשוטה. יש משקל וחשיבות לעובדה שסיכום תשתית הראיות שנאספו על ידי המשטרה מייחס לראש הממשלה עבירות של שוחד. יש משקל וחשיבות גם ל"פרשת בזק". כך שגם אם אין מניעה משפטית לכך שראש הממשלה ימשיך לכהן, למערכה נכנסים שיקולים חדשים באשר לשאלה האם ראוי והאם יכול ראש הממשלה, מבחינה ערכית, מוסרית וציבורית, להמשיך ולכהן. זו שאלה שעיקרה פוליטי וציבורי בשלב זה ולא שאלה משפטית. על כן יש להפנותה לגורמים הפוליטיים - לשרים בממשלה ולסיעות השותפות בקואליציה.

הכותבת היא מרצה למשפט חוקתי במסלול האקדמי של המכללה למינהל

הביא לדפוס: אריק בנדר